שערורייה אחת גדולה
1. אתמול התברר לנו דבר עצוב מאוד - לא רק שליגת העל מוכרעת על התאחדות הכדורגל, גם גביע המדינה לא מוכרע במגרש, אלא במשרדי הפקידים של איגוד השופטים.
מה שראינו בבלומפילד, במשחק בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים, זאת בושה. שערורייה אחת גדולה. לא ברור לי איך שופט כזה נשלח למשחק חשוב כל כך. אלי חכמון לקח אתמול קבוצה כמו בית"ר, שבעשרה שחקנים נלחמה ועמדה בשיניים מול הפועל, וגמר אותה, כשהכריע את המשחק בשריקה אומללה. איך אפשר לשרוק פנדל על עבירה שכלל לא היתה-
אני יכול להבין את המירמר בקרב אנשי בית"ר. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה, אם בכלל, ראיתי את איציק קורנפיין נרגש ככה או את רוני לוי מתנפל ככה על שופט. הגיע לשניהם שאת המשחק הזה ישפוט שופט מנוסה יותר וטוב יותר. לדעתי המשבצים של חכמון למשחק הזה אחראים לטעות הגסה שלו לא פחות מהשופט עצמו. כמובן שגם ההרחקה המלווה של אלי דסה היתה מיותרת, כמו השריקה לפנדל.
הקטטה ההמונית בין השחקנים בסוף לא הוסיפה כבוד לכדורגל הישראלי. אירוע מכוער ולא חשוב מי התחיל את המהומה.
2. המשחק עצמו היה בינוני. במחצית הראשונה, למעט הבעיטה של משה בן לולו למשקוף, לא ראינו מצבים מצד שתי הקבוצות. במחצית השנייה בית"ר פתחה היטב, הגיע לעוד מצבים והדביקה עוד כדור למשקוף, אבל אז אותו בן לולו הורחק אחרי עבירה טיפשית (צהוב שני).
רוני לוי עוד יכול היה להציל את המצב, לו היה מבצע שני חילופים. הראשון לצאת היה צריך להיות סטיבן כהן, שגמר את האוויר מהמרדפים אחרי עומרי קנדה באגף, ומיד אחריו סמואל יבואה, שממשיך לאכזב. חבל שחלוץ שכבש בקושי שלושה שערים ממשיך לקבל קרדיט במקום חן עזריאל המוכשר.
אבל בסופו של דבר הפועל ת"א היתה עדיפה, בזכות היתרון המספרי, וגם קיבלה את המתנה הגדולה, שלא הגיעה לה. גם בלי המתנה של חכמון היא היתה מנצחת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנושלמה שרף
מגדולי מאמני הכדורגל בישראל. שיחק בצעירותו בהפועל כפ"ס, אבל התפרסם בעיקר בזכות הישגיו על הקווים. הוביל את מכבי חיפה לאליפות ראשונה בהיסטוריה (בסך הכול שלוש אליפויות), אימן את נבחרת ישראל במשך שמונה שנים, באחת התקופות המרגשות שלה ומשמש כבר 20 שנה כפרשן כדורגל, כולל בתוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט. שרף מחזיק גם בתואר המנהל המקצועי של בית"ר נס טוברוק, שידוע בזכות טיפוח כישרונות צעירים.
