ההזדמנות הסורית

רף הלחץ בקרב המנהיגות הסורית הולך ועולה בימים האחרונים. מופע האימים של בוט'יינה שעבאן, יועצת הנשיא שקראה להתעלם מהדיווחים בתקשורת המערבית, והצידוקים המשונים להתנהלות השלטון, הבהירו את עומק הפאניקה בממשל הסורי, שעד כה אינו מצליח להשתלט על המהומות. עבור המערב, מדובר בחלון הזדמנויות נדיר.

לסוריה חשיבות מיוחדת במאזן הכוחות האזורי. כישלון פיסגת ז'נבה במארס 2000 בין הנשיא קלינטון לחאפז אל-אסד בישר את סופה של התקווה שסוריה תצטרף למחנה הפרו-מערבי ותיקח חלק בתהליך השלום. עם מותו של אסד האב, ביוני אותה שנה, הפכה סוריה משחקנית מרכזית בזירה האזורית לגרורה איראנית.

11 שנות שלטונו של בשאר אסד עמדו בסימן ציות מוחלט לאינטרסים של טהרן וחיזבאללה. סוריה סייעה להשתלטות חיזבאללה על דרום לבנון בתחילה ואחר כך על שאר המדינה, לקחה חלק בהברחת אמל"ח אסטרטגי ופעלה לחיזוק הציר השיעי שבסיסו בטהרן. לא פלא שגורמי אופוזיציה דיווחו על כניסת כוחות מוסווים של משמרות המהפכה האיראניים ושל חיזבאללה לסוריה במטרה לסייע בהשתקת המהומות. סוריה חשובה מדי לאיראן מכדי לתת לה ליפול.

למרבה הצער, ארה"ב של אובאמה ויתר מנהיגי המערב מעדיפים לצפות במתרחש בסוריה מן הצד. כשנשאל על ההבדלים בין המשבר בסוריה לבין זה שבלוב, אמר דובר מחלקת המדינה האמריקנית, מארק טונר, כי "מדובר באירועים בגודל ובהיקף שונים לגמרי. בלוב היינו בפתחו של אסון הומניטרי ופעלנו על מנת לעצור זאת".

בדבר אחד הדובר האמריקני צודק: סוריה אינה לוב. סוריה מהווה חלק מרכזי בציר הטרור הבינלאומי שמונהג על ידי איראן, פועל בבחריין ובשאר מדינות המפרץ, עובר בדמשק ופועל בחופשיות בלבנון. הציר הזה, בעידוד דמשק, מתנגד לתהליך השלום ויוזם טרור נגד ישראל.

העם הסורי מאס בשלטונו של בשאר אסד ובכישלונו להצעיד את ארצו קדימה. הברית עם השיעיים באזור, המכוונת גם נגד האוכלוסייה הסונית בלבנון, רק מגבירה את הכעס של הסורים. בפזורה הסורית במערב קיימת תנועת אופוזיציה פעילה שהתגבשה בשנים האחרונות. במקום שהמערב ישקיע את מרצו במלחמת השבטים בלוב, טוב יהיה להגביר את הלחץ הבינלאומי על דמשק ולתמוך במפגינים ובכוחות האופוזיציה הסוריים. בכוחם לייצר עתיד טוב יותר לא רק לארצם, אלא לאזור כולו.

הכותב הוא יו"ר הפורום למזרח תיכון חכם