באמצע השבוע התרחש ברמת־גן אירוע שעורר התרגשות רבה בקרב חובבי הז'אנר: בספארי נולדה קרנפה מזן הנמצא בסכנת הכחדה, "קרנף לבן" או בכינויו האחר, "קרנף רחב שפה". בספארי שמחו להודיע לעיתונאים שזהו אירוע נדיר. הם סיפרו שיש פרויקט חובק עולם של מאמץ להציל את זן הקרנפים הזה, ובעוד שבמסגרת המאמץ הזה שני האחים־הגברים של הקרנפה הזו יימסרו בעתיד לגני חיות בחו"ל, הקרנפה הטרייה תישאר איתנו בארץ.
ראוי לציין כי חוקרים גילו שלפני אלפי שנים חיו קרנפים גם בטבע הארץ־ישראלי ולא כמו היום, רק בספארי, במערכת "הארץ" ובשדרות רוטשילד, אלא שהם נכחדו. מה שמזכיר בעלי חיים נוספים שפעם חיו בארץ, כמו תנינים (בנחל התנינים). כל זה מוביל אותנו לאותו ישראלי שהגיע לחוף הים ליד שפך נחל התנינים, ונכנס למים. תוך כדי כך צעק למציל: "די מוזר שקוראים למקום נחל התנינים, אולי יש לך מושג איך זה שאין פה בכלל תנינים"?
המציל ענה מייד: "כי בכל פעם שמגיע לפה איזשהו תנין, הכרישים טורפים אותו".
בכל מקרה, אם נחזור לקרנפי־הארץ, לידת הקרנפה מעלה מייד לזיכרון את המחזה של יונסקו, "קרנפים", שעוסק, כמה צפוי, בהתקרנפות. ואכן, אצל רבים מהמשתייכים לזן "רחב השפה" בישראל, ניתן להבחין בתסמיני התקרנפות: כולם חושבים אותו דבר, ומדברים אותו דבר. בשבועיים האחרונים, למשל, הקרנפים רחבי השפה חזרו שוב ושוב על המנטרה "תחושה של חמיצות" עד שנדמה היה שהם לא מכירים שום צירוף מילים אחר. ואולי אכן כך.
• • •
אגב, הקרנף הלבן לא באמת לבן. הוא רק בהיר יותר מהזנים האחרים של הקרנפים. הצבע האמיתי של הקרנפים הלבנים קרוב יותר לבז'. כמו החליפה החדשה של הנשיא אובאמה.
התקשורת האמריקנית סערה השבוע נוכח טעמו החדש של אובאמה, שהופיע כשהוא לבוש בחליפה שנראתה כאילו נלקחה מהבוטיקים היוקרתיים בשכם (צריך להודות שטעמו של אובאמה בחליפות בהחלט מתאים גם לטעם הרומני).
אבל רגע, מי אמר שזהו טעם חדש? כמו שזה נראה, אובאמה כבר מזמן מחבב את האופנה של עזה.
הם לא יודעים?
פקחי או"ם נמלטו מסוריה לישראל. האם הם לא יודעים שהאו"ם גינה פעם אחת את סוריה, ומאות פעמים את פשעי המלחמה של ישראל? על פי האו"ם, לא עדיף לאו"מניקים להישאר בסוריה?
האידיאולוגיה לא מתה
לפני כארבע שנים נפטר דניאל בל, פרופ' לסוציולוגיה שנודע בזכות ספרו "קץ האידיאולוגיה". בל צפה עולם חדש שבו החברה תתנער מהאידיאולוגיות ומהדתות. במקומה תצמח חברה טכנולוגית, מבוססת על שירותי ידע.
שלושים שנה אחר כך, עם תחילת קריסתה של ברית־המועצות, פירסם פרנסיס פוקויאמה, סובייטולוג אמריקני, ספר בשם "קץ ההיסטוריה". הוא ביטא את רוח אותה תקופה, אופטימיות שקריסת הגוש הסובייטי תצעיד את העולם לקו אחיד של דמוקרטיה מערבית ליברלית קפיטליסטית.
האם ניתן לסמוך על אקדמאים עם מניירות של אינטלקטואלים? ובכן, על רקע פריחת הדאעשיזם, נראה שהאידיאולוגיות המוסלמיות מפריכות את התפיסה של קץ האידיאולוגיה. במקום "מזרח תיכון חדש" פורחת להקת עורפי הראשים לצד מנהיגי החמאס שמכריזים שוב ושוב, "כמו שהיהודים אוהבים את החיים, ככה אנחנו רוצים את המוות".
מה שמביא אותנו אל הנוצרי, המוסלמי והיהודי שדיברו על החבר הבודהיסטי שלהם שהלך לעולמו. מפה לשם שאלו אחד את השני כך: "כאשר תמות, רגע לפני שיטמנו את גופתך באדמה, מה היית רוצה שיגידו עליך"?
ענה הנוצרי: "הייתי רוצה שיגידו שהייתי נוצרי טוב ואיש משפחה".
השיב המוסלמי: "שיאמרו שהייתי מוסלמי טוב ועליתי לרגל למכה".
אמר היהודי: "שיגידו, 'תראו, הוא זז'".
ובליבה חומה
באמצע השבוע הסבירו שצריך היה לבנות את החומה בבית הספר בבית שמש כדי שהתלמידות החרדיות לא יראו ילדים חילונים. למחרת, במחאה, הן למדו ברחוב, בלי שום חומה, עם חילונים שהולכים סביב. עכשיו הכל ברור.
אלא מה יעשו?
מנהל לפ"ם (לשכת הפרסום הממשלתית) הגיש תלונה למשטרה על איומים קשים שקיבל כיוון שלפ"ם לא פירסמה די מודעות בעיתון החרדי "הפלס". מה שמזכיר את הסיפור (שמקורו אצל ר' אלתר דרויאנוב זצ"ל) על משפחה מעיירה יהודית קטנה, שהיתה לה חנות. יום אחד האישה באה לבקר את בעלה בחנות ומצאה כמה קוזאקים שודדים את החנות, ובעלה יושב בפינה ולומד גמרא.
האישה צרחה: "הקוזאקים שודדים את החנות"!
הרים הבעל לאט לאט את ראשו מהגמרא ושאל: "אלא מה יעשו קוזאקים? ילמדו ש"ס ופוסקים"?
ובעברית קלה: אלא מה יעשו בחורים חרדים-ליטאים? ילמדו ש"ס ופוסקים?
שלב הבלימה
השבוע שוב ביקש חייל את ידה של חברתו, מול מסדר של המוני חיילים. לא בטוח שהאופנה הזו תשאיר לצה"ל זמן להילחם. לפיכך, במאמץ לבלום את הטרנד, צה"ל מזהיר חיילים: כל מי שישתתפו בטקסים של הצעות נישואין פומביות - יחויבו להגיע גם לבית הדין הרבני לטקס הגירושין.
ומה דעתכם? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו