שכר הבכירים
, עודכן
דווקא בימים שבהם העוני גדל והפערים מתרחבים, שכר המנכ"לים הוכפל (מאז שנת 2009) ועומד בממוצע על 2.9 מיליון שקלים. לשר המשפטים יעקב נאמן ניתנה האפשרות, בתור יו"ר הוועדה לבחינת שכר הבכירים, להחזיר את ההיגיון ולרסן את תאוות הבצע, אך הוא נרתע מפעולה ישירה וחדשנית.
טוב עשתה הממשלה שלפחות דחתה בשבוע את ההצבעה על ההצעה להגבלת שכר הבכירים (אחת הסיבות לדחייה היא העובדה שנאמן לא מצא רוב להצעה). השרים המתנגדים להצעה סבורים, ובצדק, כי ישראל לא צריכה להיות חברה שבה שכר הבכירים יהיה פרוע וחסר מידתיות. רבים טוענים כי אנו חיים בחברה חופשית ואין להגביל את השכר למי שיש המוכנים לשלם לו עבור עבודתו. לכאורה זה נכון, אבל למעשה אפשר גם להציע פתרון ביניים של מבנה כלכלי ייחודי שבו תוביל ישראל את המחשבה הסוציאל-דמוקרטית. נאמן טוען כי ההחלטה שאין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות נובעת מהחשש כי פעולה של התערבות ישירה עלולה לגרום לנזק שיעיב על התועלת שבריסון השכר.
אלא שהממשלה צריכה, וראויה, לרסן את המערכת הכלכלית. ועדת נאמן הציעה פתרונות עוקפים בלבד: לפתור את בעיית שכר הבכירים באמצעות הגברת עצמאות הדירקטורים, הגברת פיקוח הדירקטוריון, שיפור מנגנוני האישור והסדרת מבנה השכר בחברה הציבורית. ההצעה מעניקה לדירקטוריונים של החברות הציבוריות ולאסיפה הכללית שלהן להחליט על קביעת השכר כחלק מהיחס בין תרומתו של נושא המשרה לשיפור בביצועי החברה. אך אנו כבר מכירים כיצד המערכת פועלת כשאין עליה לחץ לרסן את עצמה. מדוע שנשאיר לחברות לקבוע את היחס בין השכר הגבוה לשכר הממוצע בחברה? הממשלה צריכה להראות לחברות הציבוריות את צירי הפעולה ואת האופקים החברתיים הרצויים. פעולה כזאת של התערבות ישירה בריסון השכר יכולה לקבוע נקודת ייצוב מחודשת להשתוללות.
בימים שבהם מדינות רוכשות את הבנקים כדי להגן על האינטרסים של הציבור, בישראל עדיין פוחדים להיות חדשניים. ועדת נאמן יכולה היתה להציב ערך חברתי ומוסרי מחודש ליחסים ולהסדרים שבין השוק הפרטי לאינטרסים של הציבור. היא יכולה היתה להציב מחסום אמיתי למשכורות העתק שמקבלים המנכ"לים של החברות הבורסאיות, הבנקאיות, הביטוח.
כאמור, טוב עשתה הממשלה כשדחתה את ההצבעה על הצעת נאמן, אך הדחייה חייבת להיות שלב לפני קבלת הצעה אחרת. על הממשלה לפעול משיקולים של תועלת חברתית גם לטווח הארוך. פערים חברתיים וסכומי עתק למנכ"לים בשירות הציבורי יפוררו את המרקם החברתי בישראל, שגם כך הולך ומתערער. אפשר למצוא מנכ"לים טובים שיסתפקו גם בפחות ממיליוני שקלים בשנה, ואם הממשלה תיאלץ להתערב במנגנון קביעת השכר באופן ישיר ודרך חקיקה - זו חובתה. זה הזמן לחשוב מחדש על צניעות ועל מידתיות בקביעת השכר הציבורי במשק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו