קדאפי אינו בודד בהיסטוריה באכזריותו. רשעותם של מנהיגים ואלימותם נגד עמם מלווים את דברי ימי האנושות מקדמת דנא. כך היה הקיסר קליגולה, שטבח ברומאים ללא גבול, יזם מלחמות, חי בראוותנות חסרת מעצורים ואף המליץ לסנאט למנות את סוסו לקונסול, עד שנרצח בגיל 28 בידי שומריו האישיים. ובעידן המודרני, בלב הנאורות של אירופה, הצמיחה המאה ה-20 את אדולף היטלר שהפך את טירוף האנטישמיות שלו לתיאוריית הגזע העליון הנאצי והביע את תמיהתו בקול: "איני רואה מדוע בני אדם לא יוכלו להיות אכזריים כמו הטבע". גם בהיסטוריה היהודית אפשר לסמן מנהיגים שהיו רדופי שיגעון גדלות ולא בחלו ברצח בדם קר. שיגעון הגדלות של הורדוס התבטא גם בתסביך רדיפה אובססיבי ובהרג המוני. הורדוס, שמלך בחסד הרומאים, פחד ממרד יהודי וחיסל את כל צאצאי החשמונאים, את אשתו ואפילו את בניו. כעדותו של יוסף בן מתתיהו שתיעד את הזוועה: "המון בני אדם השמיד בדרכים שלא ידעה אותן ההיסטוריה... באכזריות של חיית טרף". לא פלא שחכמי התלמוד התייחסו להורדוס כנטע זר אדומי, חוטא ורוצח במעמד של עבד כנעני. גם בימינו מנגנון ההישרדות של המדינה טרם הבשיל לכדי מערכת עולמית של נורמות ועדיין שולט בה מצב הטבע של חוק הג'ונגל. העולם שתק כשהתקבלו דיווחים בזמן אמת על זוועות והרג של מיליונים בקמבודיה, ברואנדה או בסודאן. העולם סלח למועמר קדאפי, שהפך להיות הקצב מטריפולי, על פיגועי טרור המוניים וחיסולים, והבליג לאחמדינג'אד על דיכוי רצחני של בני עמו ועל איומיו לחסל את מדינת היהודים. במו ידיו כרה לעצמו העולם המאורגן את תחתית הבור של שפלו המוסרי: בצביעות ובמשוא פנים נהפך המשפט הבינלאומי שנועד להגן על זכויות הפרט למנגנון פוליטי של דה-לגיטימציה (בעיקר נגד ישראל), כשלוב ואיראן נבחרו ברוב כבוד להוביל את מועצת זכויות האדם והוועדה לקידום האישה של האו"ם. וגם עתה נותר העולם פסיבי לנוכח מה שמתרחש בלוב, בעיקר מטעמים אינטרסנטיים. בינתיים ההמונים בעולם הערבי גילו זה מכבר כי המלך שהעמידו לעצמם - שלטון מושחת הממנף איומים דמיוניים של אויב חיצוני - הוא בעצם האיום הגדול לקיומם כחברה וכפרטים. העולם המערבי, שבעצמו מתבוסס במשבר כלכלי ומאבד את חיוניותו, הצליח בלי משים להעמיד לרשותה של החברה הערבית את הטכנולוגיה של האינטרנט אך הוא מתקשה לנווט את נס המרד של ההמונים במדינות ערב. ומול הטורנדו של מחפשי החופש הערבים ממשיכים ארצות הברית והמערב לגמגם בנוסחאות של תקינות פוליטית בלי להתריע על סכנת האיסלאמיזציה והג'יהאד. ברשתות חברתיות באינטרנט מתארגנת סופת ההוריקן של האחים המוסלמים והג'יהאד העולמי, הקוראים לכינונה מחדש של החליפו-ת האיסלאמית על פני שלוש יבשות. כדי להפיח מחדש את החזון האוניברסלי של "משפחת העמים" יזדקק העולם המאורגן, בראשותה של ארצות הברית, להגדיר במפורש את זהותם של גורמי העריצות, הדיכוי וההרג במזרח התיכון בלי לגמגם על אלימות ופשע חולפים נוסח "רצח בתוך המשפחה". הכותב מלמד בתוכנית לתואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב
