גיהינום בגן עדן

האי הדרומי של ניו זילנד הוא ללא ספק אחד מאתרי התיירות היפים בעולם, גן עדן עלי אדמות, אזור של קרחונים מרהיבים, פיורדים מופלאים, אגמים קסומים, הרים רבי רושם ותושבים נעימי סבר, מקום שלמרות ריחוקו מושך אליו מדי שנה מאות אלפי תיירים מכל העולם, ובהם מספר גדל והולך של ישראלים טיילנים.

אבל אתמול היתה כרייסטצ'רץ', בירתו של האי, לעיי חורבות: רחובותיה התבקעו, גשריה התמוטטו, תשתיותיה קרסו, בנייניה הפכו לבתי קברות והקתדרלה האנגליקנית בטבורה של העיר, סמלה האייקוני, התפוררה אל מול עיניהם המבועתות של תושביה המבוהלים, בצהרי היום ובשידור ישיר.

כי מתחת לכל הרוגע הזה, כדור הארץ נע וזע באיום מתמיד, כשם שמול כפרי ההוביטים השלווים מ"שר הטבעות", שהוסרט באתרים המופלאים הללו, מתנשא הר האבדון המאיים, בממלכת הרשעים של מו-רדו-ר. ניו זילנד הרי יושבת על מה שהגיאולוגים מכנים "טבעת האש", המקיפה את האוקיינוס השקט, מעל נקודת המפגש בין שני לוחות טקטוניים, ומתרחשות בה לא פחות מ-15,000 רעידות אדמה, קטנות וגדולות, מדי שנה. רק פעם אחת, לפני 80 שנה, התרחש רעש שגרם לנזקים ולהרוגים כפי שהיו בכרייסטצ'רץ', אבל אתמול המזל שוב בגד.

אפשר אפוא לסלוח לניו-זילנדים, ולשכניהם האוסטרלים, אם הם חשים שהטבע מתאכזר אליהם לאחרונה יתר על המידה, שאולי האלים מנסים לרמוז להם משהו, אחרי שחוו בחודשים האחרונים הצבר בלתי מתקבל על הדעת של תאונות מכרה קטלניות, ציקלונים הרסניים, שיטפונות קטקליזמיים ורעשי אדמה קטסטרופליים.

בנסיבות אלה, אפשר היה גם להבין פרצים של היסטריה ואובדן עשתונות - אבל במבחנים האחרונים שנקרו בדרכם הצטיינו השלטונות והתושבים בשתי המדינות דווקא בקור רוח, בשליטה עצמית ובאמפתיה רבה לנפגעי האסון. בכך מקיימים האוסטרלים והניו-זילנדים מסורת ארוכה ומפוארת של אחוות לוחמים וגבורה תחת אש, שבהן נודעו עוד מהימים שלחמו במשותף ככוחות האנזא"ק בשתי מלחמות עולם. התנהגותם מעוררת השתאות וגם לא מעט קנאה, יש להודות, והפעם לא רק בשל הנופים הנפלאים שבהם נתברכו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו