אולם חדש, אז מה?

השיטה בטופ 16, שבה המשחק שסגר את הסיבוב הראשון הוא גם משחק הפתיחה של השני, הופכת את המפגשים בין לובליאנה למכבי ת"א למיני-סידרה. למרות ה-37 הפרש בנוקיה, כבר ראינו סדרות שבהן קבוצה שמובסת לא מושפעת במשחק הבא או אפילו מושפעת לטובה. למרות זאת, ולמרות שלובליאנה היא קבוצה ביתית, קשה לי להאמין שהיא תצליח להתמודד עם הרעב והחיבור של מכבי ת"א.

שום דבר לא השתנה בשבועיים האחרונים. היתרונות של מכבי נותרו בעינם. הלחץ בהגנה, משחק הריצה ומשחק הפנים על סופו יבלטו שוב מול החסרונות המובנים של לובליאנה: היעדר מוליך כדור יוצר שני על המגרש ומשחק פנים ברמה בינונית.

המעבר של אולימפיה ל"סטוזיצ'ה ארינה" (13 אלף צופים) מבליט עוד נקודה: הסלים שם קשים וכל היריבות ביורוליג נפלו ל-29 אחוז מהשלוש. הנתון הזה לא אמור להשפיע על מכבי, שלא מבוססת על הקליעה משלוש. הצהובים כבר ניצחו העונה משחקי חוץ עם מעט שלשות.

רוב המשחקים של הסלובנים צמודים. במכבי יצטרכו קלעי עונשין טובים על המגרש בסוף רבעים. הקבוצה של בלאט היא קבוצת העונשין הרעה ביורוליג, ובמשחקים צמודים כל נקודה חשובה.

ללובליאנה קשה לעמוד מול האינטנסיביות של מכבי כיוון שיש לה שלושה שחקנים שמשחקים 35 דקות במשחק (אילייבסקי, גרגורי ואוזבולט). הבעיה הזו מחריפה אצל הסלובנים כי ללובליאנה היה עומס גדול לעומת מכבי לאחרונה. הם שיחקו בגביע הסלובני שלושה משחקים בין הימים חמישי לראשון, כולל אחד עם שלוש הארכות.

לא מעט קבוצות אורחות מגיעות לת"א לילה לפני המשחק ומוותרות על אימון הערב. מכבי הגיעה ללובליאנה יומיים לפני המשחק. זו עוד הוכחה לרצינות שלה. הצהובים מודעים לכך שייתכן שיותר קל לנצח בלובליאנה ומעל 10 את ברצלונה (מה שיבטיח מקום ראשון) מאשר לעבור סידרת הצלבה מול פנאתינייקוס או קאחה לבוראל בלי יתרון ביתיות.