המאבק עלה מדרגה

העברת סמכויותיו של מובארק לעומר סולימאן וביטול צווי החירום נראים כסופה של תקופה. לכאורה, המהפכה הצליחה, אולם כפי שאמרנו כאן בעבר, מינויו של סולימאן לסגנו של מובארק ביומן השלישי של המהומות היווה את חילופי המשמרות האמיתיים בשלטון המצרי, וההעברה אתמול היתה מחווה נוספת בניסיון להרגיע את הרוחות. במצרים שולטת אליטה צבאית רחבה ששומרת על אחדות שורה מרשימה.

מצרים תמיד היוותה מודל עבור העולם הערבי בתחומי ההגות, התרבות וגם הפוליטיקה. מהפכת הקצינים ב-1952 גררה מהפכות דומות בעיראק ב-1958, באלג'יריה ב-1962, ההפיכה המשמעותית בסוריה בשנת 1963 ובלוב בשנת 1969. לא פלא שמלך סעודיה זעם על אובאמה ואיים כי יחליף את אמריקה במתן סיוע החוץ. מצרים היא לא תוניסיה. מה שיקרה בה ישליך על העולם הערבי כולו, וכעת מלך סעודיה לא יכול לסמוך על אובאמה שיעמוד לצידו במצב דומה.

המאבק עלה אמש עוד מדרגה. המומנטום שעליו רכבו האחים המוסלמים הולך ונחלש ככל שהאליטה הצבאית מבצעת מחוות. למפגש הפיוס עם עומר סולימאן לפני ימים מספר נשלחו גורמים זוטרים, ואת אל-בראדעי הם השאירו בבית. כעת אין עוד צורך ב"פרזנטור", שאותו העמידו האחים המוסלמים אל מול התקשורת המערבית.

האחים המוסלמים שינו אתמול בלילה את הטון, ולא עוד הסתלקותו של מובארק בגרונם אלא החלפת המשטר. עד עתה הם שמרו על עמימות כדי שהמהומות יזכו בתמיכת העולם המערבי, אולם מאידך, בנקודת הזמן הזאת, הם אינם מעוניינים לפספס את שעת הכושר ההיסטורית. לא פלא שדובר מועצת הצבא יצא אתמול בהודעת הצבא מספר אחת שהיתה הודעה קצרה ומאיימת, ולפיה מפקדת הצבא עוקבת אחר ההתפתחויות בדריכות ותעשה הכל כדי לשמור על המולדת.

מצרים אינה מדינה הומוגנית. יש בה אוכלוסיות שונות. יש את תושבי מצרים עילית (אל-סעיד), החקלאים מאזור הדלתא (אל-פלאחין), הבדואים בסיני והנובים מגבול סודאן. אלה הן קבוצות אוכלוסייה מרדניות השואפות לעצמאות, והיחלשות השלטון המרכזי יכולה להביא, בתרחיש קיצוני, להתפרקותה של מצרים. הגברת מעורבותו של הצבא היא לא פחות מניסיון לשמור על אחדות מצרים המודרנית. נאומו של מובארק אתמול הבהיר בצורה הברורה ביותר שהאליטה הצבאית במדינה נחושה לשמור על השלטון.

הכותב היה ראש הנציגות הדיפלומטית בקטאר