השלב הבא: בלוני ניסוי

רישומו של מבצע "צוק איתן" ניכר בצמרת הפוליטית. חלפו רק שתי יממות מכניסת הפסקת האש לתוקפה, והמשך המהלכים מעורפל.

הקבינט עסוק עדיין במשמעות הפסקת האש ובמאבקים הפוליטיים אשר ליוו את 50 ימי הלחימה, אבל הזירה הבינ"ל כבר רותחת בשיטת הדומינו. חאלד משעל, שהוא המפסיד הבולט בהנהגת חמאס, ניסה להחזיר את המושכות לידיו בנאום שנשא בקטאר. דבריו כי הנשק שבידי ארגונו בעזה קדוש ואינו עומד למיקוח על פירוז הרצועה לא הפתיעו איש. 

ארה"ב הגישה למועצת הביטחון הצעה המבוססת על חתירה לפירוז רצועת עזה מהנשק שבידי חמאס. היא בלמה עצמה. טרם הוברר מדוע, אבל החשד כבד: האמריקנים נענו ללחץ קטאר - בהשפעת משעל - למחוק מהצעתם כל אזכור של פירוז הרצועה.

ישראל דורשת את הפירוז, אבל מתחילת המבצע יודעת כי לא יתממש בעתיד הנראה לעין. אם משעל מבטא את עמדת ארגונו, ואם ההנהגה ברצועה לא תעקוף אותו כפי שעשתה בהחליטה לקבל את הפסקת האש, כי אז לא יתקיים משא ומתן ממשי על הקמת נמל או סלילת שדה תעופה. הפירוז ניזון מהסכם אוסלו. אין פירוז? אין נמל. חמאס־עזה ישלם את המחיר ברמת חייו וברווחת אזרחיו.

אפשרות כזאת כבר מסתמנת. אך לישראל עניין רב בשיפור רמת החיים של תושבי עזה. הרס המנהרות וחסימת הכסף מקטאר (לפי שעה) מגבירים את הצורך במעורבות כלכלית אשר תפצה את הפלשתינים גם על אובדן מקורות הכנסה כביטול מיזם החפירות התת־קרקעיות. קטאר הפסידה מיליארדים במנהרות. עניי עזה התפרנסו מהטירוף המגלומאני. עתה יהיו יותר עניים. נחוצה להם חלופה.

המפתח להבנת המצב העתידי תלוי ביחסים שיתפתחו או יקפאו בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית. השמועות מופרכות ללא הגבלה, תחילה שנתניהו פגש באבו מאזן בעמאן (כנראה שלא) ואחר כך דברי יו"ר הרשות הפלשתינית אמש כאילו רה"מ כבר הסכים בעבר לכונן מדינה על פי גבולות 67'. כל אלה בלוני ניסוי, והם מלמדים כי מתקיימים גישושים בין ישראל לרשות הפלשתינית לקראת מימוש הפסקת האש. 

המשמעות המעשית תהיה בהצבת אנשי אבו מאזן במעברים ברפיח ובכרם שלום. חמאס יתרץ את הסכמתו הנובעת מחולשתו בכך שהדבר מבטא את קיומה של ממשלת האחדות הפלשתינית. בפועל אינו רוצה בנציגי אבו מאזן על גבולו מחשש לדריסת רגל מחודשת של הרשות ברצועה.

רק שהאינטרס המשותף במשולש שצלעותיו הן ישראל ומצרים והרשות הפלשתינית אינו יכול לכסות על חילוקי הדעות המסורתיים ביניהם. הדעת נותנת כי האמריקנים והמצרים ילחצו על ישראל לגלות נדיבות כלפי אבו מאזן. הימין בממשלה, שהתקוטט עם נתניהו במהלך המבצע, לא יניח לו להקל על אבו מאזן אף שבפועל הדבר רצוי ונחוץ, מה גם שמדובר בהפסקת בניה זמנית בהתנחלויות, לא יותר.

תוכן הוויכוחים ישתנה. המחלוקת בין נתניהו ליריביו בממשלה נותרת בעינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו