לובליאנה המפתיעה נבנתה על כימיה מאולם חדש ושחקנים רעבים בלי אגו. בעין מקצועית רואים שמעל כולם מנצח המאמן יורי זדובץ'. כמו שהיה שחקן גדול וחכם, כך הוא מבליט את היתרונות של קבוצתו דרך האימון. בהתקפה - למרות שהקבוצה משחקת עם מוליך כדור אחד (אילייבסקי) ובסובלנות, המשחק של לובליאנה מלווה בהמון אופציות ודברים לא שגרתיים שלא רואים ביומיום: הכדור זז במסירה, שחקנים נעים ללא כדור, המשחק בין שניים נעשה בתנועה ולא בצורה סטטית כך שהוא קשה יותר לכיסוי. יש להם גם ריווח טוב בהתקפה והם משתמשים לא מעט בחדירות והוצאת כדור החוצה. שחקני הפנים של לובליאנה אוהבים לזרוק שלשות. קני גרגורי, במקור עמדה 3, חסר קליעה מבחוץ, ובמקום זה משחק קרוב לטבעת עם גב לסל או בבידודים. לא מעט פעמים המחליף יאגודניק יוצא לפינה כדי לאפשר לו לשחק קרוב לסל. גם בהגנה אנחנו רואים מודעות ברמה האינדיבידואלית והתאמות במישור המקצועי: טיפולים בפיק אנד רול, גבוהים עוזרים זה לזה ועמדות הגנה נכונות. זו פשוט קבוצה מאומנת. אפילו ברצלונה הגדולה נאלצה לעבור לשחק עם ארבעה גארדים כדי לנצח בלובליאנה. היתרונות של מכבי ת"א מתלבשים בדיוק על החסרונות של לובליאנה. שלושת הגארדים אילייבסקי, אוזבולט וגרגורי משחקים 36 דקות ומעלה בטופ 16. כאן באים היתרונות של מכבי גם בלחץ על אילייבסקי, שהוא למעשה הרכז הטבעי היחיד, וגם ב"התשה" של כל השלישייה שמשחקת כל כך הרבה דקות. מכבי בנויה על הלחץ של הגארדים, על האנרגיות ועל הרעננות והרעב של השחקנים שעולים מהספסל. בנוסף יצטרכו הצהובים להתקיף את אילייבסקי כי הוא לא שומר גדול, וכך להכניס אותו לבעיית עבירות. היתרון השני של הצהובים הוא משחק הפנים של סופו. קווין פינקני ודאמיר מרקוטה לא יכולים לשמור אותו באחד על אחד. רק גיאורגי שארמדיני יכול לשים עליו גוף. המצב הזה זה יאלץ את לובליאנה להביא עזרה כפולה על הענק היווני, עניין שיאפשר הרבה חופש לשחקנים אחרים. אגב, לובליאנה היא קבוצת עונשין מצוינת, אבל מצד שני הסלובנים ירדו בתפוקה ההתקפית בטופ 16 מ-79 נק' ל-65.
