"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סיכום המערכה - רק אחרי סיומה

,עודכן

סקר דעת הקהל הראשון נערך פעמיים לפני שלושת אלפים שנים. פעם אחת כאשר בעקבות ניצחון במלחמה צהל הקהל כי "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו". זמן מה לאחר מכן כאשר המלך האדמוני חילץ את ארון ה' מיד הפלשתים ופיזז לפניו ונערכה חגיגה רבת משתתפים, אבל אשתו מיכל השקיפה מבעד לחלון בבעלה הגיבור "ותיבז לו בליבה". האהדה לדוד לא החזיקה מים כאשר אירעו פרשת בת־שבע ומרד אבשלום והוא נאלץ להימלט מארמונו.

פעמים אינספור חזרתי לסקרים המלווים את הפוליטיקה העכשווית, ובכל הזדמנות זכרתי את מיכל בת שאול אשת דוד. הסקרים כמעט תמיד הבטיחו לשמעון פרס כי יגבר על יצחק רבין, ולא היא; שינצח את מנחם בגין, ולא היא; שיגבר על משה קצב, ולא היא; שאריאל שרון יביס את יריביו בליכוד, ולא היא; שבנימין נתניהו יזכה בניצחון מוחץ בקלפי לאחר שהחזיר במחיר אסור את גלעד שליט משביו, ולא היא; ועכשיו סקרי דעת הקהל במהלך מבצע צוק איתן.

אין שום משמעות ל־82 האחוזים אשר תמכו בנתניהו בהיפתח המערכה. כיצד לא? כל מילה שהוציא מפיו הדהדה מלב כלל הישראלים, וזה היה ברור. רק שבציבור הרחב לא שמעו מה נתניהו ויעלון וגנץ הבטיחו; לא הבחינו כי ניסו לעקוף את המלחמה וחתרו מראש למטרות מינימליות, ולפיכך האכזבה היתה בלתי נמנעת.

עוד ידובר כמה נזק הושת על חמאס ומה המחיר שתידרש ישראל לשלם בזירה המדינית הבינלאומית; וגם בטעויות שנעשו ובתקלות שהתרחשו. אך המערכה התנהלה בשתי חזיתות: מצד אחד, כיצד מעצבת הלחימה את פני העתיד - יידעו רק בעתיד; ומצד אחר במלחמת התדמיות התוצאות הן מיידיות, עכשוויות, כמו האייפון והאינטרנט, ושם התבוסה־לכאורה היא בלתי נמנעת.

שום תושב עזה לא יעז לומר לרשת אל־ג'זירה כי הוא רוצה לברוח מביתו, או מתעב את חמאס שרוצח בכיכר העיר אזרחים החשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. אבל - וזה לשבחה של מדינת היהודים - כל מי שנוטש את ביתו בעוטף עזה (וזו זכותו המתקבלת בהבנה) יכול לעשות זאת תוך הטחת האשמות בצבא ובממשלה כאילו הם אשמים שנאלץ לנדוד למרכז הארץ.

אך המערכה הזאת תגיע לסיומה. אז תיערך ספירת מלאי מה השיג חמאס ואם היה כדאי מבחינתו לפתוח במערכה אשר נתניהו ויעלון הפצירו בו להימנע ממנה; וגם מה הפסידה ישראל כנגד הישגיה. אז, ורק אז, כאשר הפוליטיקה שהיא חלק בלתי נפרד מן המערכה תניח לאבק לשקוע ולרגשות לרגוע ולשיקול הדעת להשתחרר מן השיתוק שפקד אותו - ניתן יהיה להעריך מה באמת אירע, וכמה.

82 אחוזים בפרוץ המלחמה? 38 אחוזים לקראת סיומה כפי שהודיע אמש ערוץ 2? רופאים אחראים לא בודקים את בריאותו וכשירותו הרגילה של אדם בסתם יום של חול בעודו מאושפז עם דלקת ריאות. גם לא של עם בשעת מלחמה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר