אך צחוק הגורל הוא שפרישת אהוד ברק, בראש קבוצה של ארבעה חברי כנסת, מהמפלגה שבראשה עמד, מפלגת העבודה, והקמת מפלגה חדשה, מפלגת עצמאות, היתה חזרה כמעט מדויקת על מעשהו של אריאל שרון עת פרש מהליכוד עם קדימה, תוך כדי ריסוק הליכוד.
אמרתי כמעט כי ברק, בניגוד לשרון, עשה זאת כיוון שסיעתו בכנסת מנעה ממנו לבצע החלטות של מרכז מפלגתו, ואילו, לעומת זאת, שרון עשה זאת דווקא כדי לבצע מדיניות הפוכה לזו שעליה קיבל מנדט מציבור בוחריו, כפי שהתברר במשאל מתפקדי הליכוד. אלו הבדלים עקרוניים ומשמעותיים.
* * *
ובכל זאת, בהערת ביניים אעיר כי שני המעשים, הן של שרון והן של ברק, למרות חוקיותם מבחינה פורמלית, מעוותים את עקרונות המשטר שלנו ופוגעים ביסודותיו.
מדוע? משום שהמשטר בישראל מוגדר משטר דמוקרטי, פרלמנטרי וייצוגי. אלה שלוש הרגליים של המשטר שלנו. במצב זה מעשים פוליטיים מהסוג שעשה אהוד ברק מקצצים את הרגל האחרונה, כלומר את הייצוגיות. הרס אחת הרגליים משמיט את הבסיס המוסרי לכל המשטר ופוגע באמון הציבור בשיטה הדמוקרטית.
הציבור אמור לראות את עצמו כנפגע מצעדים כאלה.
אלא שכל מתנגדי הפרישה של אהוד ברק ממפלגת העבודה, ללא יוצא מהכלל, מילאו פיהם מים בשעה ששרון פיתה רבים בסיעתו לשתף איתו פעולה במעשה המעילה באמון בוחריו.
אז, ב-2005, הופיעו חלק מהמבקרים של ברק כיום בכל אמצעי התקשורת ותירצו, כל אחד כמיטב יכולתו, מדוע הצעד שעשה שרון "חשוב לדמוקרטיה" ומדוע אין לבקר אותו על כך.
עצוב לראות איך, בלי להתבלבל, טיעוניהם התהפכו כאשר הם חשים נבגדים בגלל מעשה זהה.
אבל מבין כל הטענות נלעגת במיוחד היא זעקתם של חברי סיעת קדימה בכנסת, אשר ממשיכים להתרעם על צעדו של ברק, והגדילו לעשות ביום רביעי שעבר כאשר ריססו במטהרי אוויר את הכנסת.
מגלי והבה קרא לדיל הפוליטי "חאווה": ונשאלת השאלה מה היא "חאווה"?
ובכן, לדבריו, "חוואה זו שחיתות. זו ממשלה מושחתת. היעלה על הדעת שממשלה מוכנה לשלם כל כך הרבה תמורת חמישה חברי כנסת? ארבעה קיבלו תפקידי שרים במשרה מלאה".
זהו טיעון מעניין. במיוחד כשהוא בא מפיו של מי שמונה ב-30 במארס 2005 לסגן שר במשרד ראש הממשלה בתמורה לנטישת המפלגה שבוחריו הצביעו עבורה. אגב, בהמשך אותה קדנציה שודרג ועבר להיות סגן שר החינוך והתרבות.
* * *
מאיר שטרית קבע מעל דוכן הנואמים: "זה שבוע שחור בתולדות הכנסת, אני כבר 30 שנים פה, ועוד לא ראיתי תרגיל מסריח ומלוכלך כל כך. צריך כדורים נגד בחילה". אמר ושכח כי בתוך אותן 30 שנה, ליתר דיוק ב-2006, הוא קיבל מינוי כשר החינוך התרבות והספורט, תפקיד שלו השתוקק מאוד, במחיר מעילתו באמון בוחרי הליכוד ששלחו אותו לכנסת.
בהמשך החליטו חברי קדימה להפגין באולם המליאה באמצעות שליפת מכלי תרסיס של מטהרי אוויר והפעלתם.
אילו היתה בהם טיפת יושרה הייתי אומר שהחליטו להפיג בכך את הריח שעלה לאחר שמעלו בבוחריהם לפני חמש שנים ועברו ביעף מן הליכוד לקדימה.
למעשה, אילו נהגו בחוכמה, לא היו יוצאים לשמש הקופחת כשגוש כזה של חמאה על ראשם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו