"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק ועדות הקבלה

,עודכן

אכן אלו ימים קשים לדמוקרטיה הישראלית. חקיקה מלאת שנאה צומחת ללא הרף בין כותלי הכנסת. חקיקה שלה התנגדתי ואני מתנגד בכל תוקף. על כן דמיינו את הפתעתי ותסכולי כשבעידן חוק הנאמנות לוועדת חקירה של ארגוני השמאל דווקא הצעת החוק "ועדות קבלה", שאותה אני מקדם יחד עם ח"כ ישראל חסון, הפכה לסמל לחקיקה אנטי-דמוקרטית. בשבוע שעבר פירסם כאן מרדכי קרמניצר יחד עם עמיר פוקס מאמר בנושא תחת הכותרת "כרסום בדמוקרטיה", וברצוני להשיב לו.

הצעת החוק "ועדות קבלה" מעגנת את קיומן ואת דרך תפקודן של ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים בתנאי שהם ממוקמים בנגב ובגליל, ומספר המשפחות החיות בהם אינו עולה על 400. אך לאחר חודשים של הטחות בוץ מצד התקשורת והאקדמיה, הן על הצעת החוק והן עלי אישית, איני יודע עד כמה אנשים באמת מכירים את פרטיה. ראשית, ועדות קבלה קיימות במדינה מאז הקמתה. כלומר, הצעת החוק אינה מבקשת ליצור גוף חדש, גזעני ומפלה אלא להבטיח שמי שמכתיב את המדיניות של ועדות הקבלה יהיה הכנסת ולא פקידים ב"מינהל מקרקעי ישראל", כפי שקיים כיום. אני חושב שבמדינה שבה הכנסת היא הריבון זהו צעד לגיטימי ומחייב.

שנית, הצעת חוק זו בשום פנים ואופן אינה חוק עוקף בג"ץ. בג"ץ מעולם לא אסר על קיומן של ועדות קבלה, להפך. פעילותן של ועדות אלה הוכשרה על ידי אהרון ברק כששימש היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, בפסקי הדין שעסקו בנושא לא הוטחה ביקורת נגד ועדות הקבלה ככלל אלא נגד ועדות המפלות על רקע דת, גזע, מין, לאום וכדומה. אני מקבל לחלוטין את הביקורת של בג"ץ ולכן דאגתי שהצעת החוק תכלול סעיף מפורש האוסר על אפליה שכזו וסעיף אחר להקמת ערכאות ערעור שתבקרנה את החלטות ועדות הקבלה המקומיות. סעיפים אלו, שאינם קיימים כיום, ישפרו עשרות מונים את מצבו של אדם שייתקל, חס וחלילה, באפליה בוועדת קבלה לאחר חקיקת החוק.

שלישית, חוק ועדות הקבלה הוצג כחוק מקומי התלוש מן העולם הדמוקרטי והליברלי. אלו הם דברי הבל: כמו שלאדם שמורה הזכות להגדרה עצמית, כך גם לקהילה שמורה זכות שכזו - קל וחומר כאשר היא קטנה ומרוחקת. חקיקה המעגנת את קיומן של ועדות קבלה קיימת במקומות הליברליים בעולם, ובהם שבדיה, בריטניה ומדינת ניו יורק - מעוז השמאל בארה"ב.

ולבסוף, הביטויים שבהם בחר להשתמש יו"ר ועדת החוקה ח"כ דוד רותם בדיוני הצעת החוק, ובהם ביטויים כמו "בכל יישוב צריך ערבי אם נופל החשמל בשבת", הם אומללים ולא ראויים. צר לי שדווקא הדיון על הצעת החוק שלי הידרדר לרטוריקה שכזו. עם זאת, אני מאמין בכל ליבי כי אפשר להיות אדם דמוקרטי, שוויוני השומר ומכבד את בג"ץ ולתמוך בהצעת חוק זו. אני סבור שהמתנגדים לה "נובחים על העץ הלא נכון".

הכותב הוא חבר כנסת בקדימה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שי חרמש

הכותב כיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב וכחבר הכנסת מטעם סיעת קדימה. מתגורר בקיבוץ כפר עזה, נשוי ואב לחמישה. בנו עומר נרצח בקיבוץ בעת טבח 7 באוקטובר

כדאילהכיר