הרוע חודר הביתה

אם יקרה, הקשבתי לך אתמול בטלוויזיה, ובכיתי איתך.

בכיתי איתך על אובדן בנך האהוב, אבל גם בגלל התעצמות הרוע, שמתפשט על כל חלקה טובה בעולמנו. גם ברשת האינטרנט.

רשת הפייסבוק לא המציאה את הרוע, בדיוק כמו שהמכונית לא המציאה את התאונה. האדם, עוד בחיתוליו, למד להזיק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" . ה"חברים" של בנך, סדיסטים קטנים, יאמר "לזכותם" בעלי תפיסה מהירה, למדו בגיל צעיר כמה קל להזיק, וגרוע מכך - כמה, מבחינתם, כיף להיות רע.

אפלטון איבחן כי יש דרכים מועטות להיטיב אך קיימות אינספור דרכים להרע. מכאן הוא הבין כי לרוע עלולה להיות השפעה רבה יותר על חיינו. מי כמוך היום, לצערנו, מבינה זאת. בגלל זה פילוסופים רבים חושבים כי למנוע רוע חשוב יותר אפילו מקידום הטוב.

"אני רוצה לדעת מי האם ששולחת מפלצות לבית הספר-" שאלת אתמול בצדק. כי בכך ביקשת להזכיר לנו שהחינוך להתנהגות ראויה, נאותה, מוסרית, אנושית, מתחיל בבית. אבל היום בבית, מה לעשות, צופים בטלוויזיה, בתוכניות המקדשות את החיצוניות, ומה לעשות ובנך האהוב היה נמוך והיום זה נתפס כפשע.

יש לי, אם יקרה, שתי בנות. האחת מכורה לרשת החברתית ואילו השנייה עדיין צעירה מדי, אבל זה יגיע. כמו כל אב מודאג החרד לגורל ילידיו - כי יודעים אנו באיזה עולם אנחנו חיים - מאוד רציתי לדעת עם מי בתי מתקשרת ברשת, מי הם חבריה. אבל הצעת החברות שלי לא אושרה, ובכל פעם שהיא הסתגרה בחדר עם המחשב, נתקפתי חרדה.

אם יקרה, אנחנו שנינו יודעים שהרשת אינה אשמה, אבל היא שגרמה לביתו של בנך שלא להיות עוד מבצרו. בבי"ס הוא סבל, אבל "חבריו" רדפו אותו גם לחדרו.

הבטחת לבנך להיות השגרירה של הילדים הטובים. אני מניח שהמלאך שלך בטח גאה בך, כי אין דרך טובה יותר להגן על המלאכים האומללים הנוספים שרק רוצים לבלות את שנותיהם התמימות ביותר באושר. האם זה אפשרי?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו