גדר ההפרדה בבילעין מתוחה לאורך תוואי אסור. בג"ץ הורה למערכת הביטחון לשנותו. החלטות בג"ץ אינן בגדר המלצה בלבד. חלפו שנים, ואהוד ברק לא ביצע. לפיכך יש שם הפגנות בלתי פוסקות, שלעיתים מסתיימות בטרגדיה. בסוף השבוע נהרגה שם ג'וואהר אבו רחמה. לפני שנה וחצי אחיה בסאם. במקום שבו מתנגשים מפגינים פעלתניים עם כוחות צה"ל עלולים להיות נפגעים. חיילים רשאים להגן על עצמם מפני יידוי אבנים. גם בגז מדמיע. רק שבבילעין אין לכך הצדקה, שכן היה על ישראל לקבוע תוואי חדש. אי אפשר להתגדר (בצדק) בשלטון החוק, כפי שזהר בפסק הדין נגד משה קצב, ולהתעלם ממחדלי שתי ממשלות ביחסן לבג"ץ. רק שהטרגדיה בבילעין היא דלק למדורה שהפלשתינים הבעירו בשנותם את טקטיקת המאבק שלהם. עדיין איש אינו יודע אם אפשר היה למנוע את מותה של המפגינה בת ה-36, אבל מד"ר סאיב עריקאת עד ד"ר אחמד טיבי הכל מדברים לא על תקרית נוראה אלא על "פשעי מלחמה". עליית המדרגה בהתנסחותם אינה מקרית. היא משקפת אסטרטגיה חדשה של ההתנהלות הפלשתינית, וזאת פרי התרשמות של הבית הלבן והמוקטעה ברמאללה, שאין סיכוי להסכם עם ישראל. אמנם בנימין נתניהו חזר והבטיח השבוע כי יסכים לפתרון של "שתי מדינות לשני עמים" אם יהיה עם מי לממשו, אבל לא הזכיר כי שותפיו לקואליציה אינם נותנים בידו חבל כדי להגיע ליעד או להוכיח כי אבו מאזן אינו מתכוון. נתניהו מכריז שאפשר, אביגדור ליברמן טוען ההפך, ואויבי ישראל ויריביה נתלים בשר החוץ. בעיקר שהפלשתינים אינם מעוניינים בפתרון כזה. עדות נאמנה לכוונה המהותית של הפלשתינים היא מאמרו של עריקאת ב"גרדיאן", הקובע כי לא יהיה ויתור על מה שהם מכנים "זכות השיבה" של צאצאי הפליטים הפלשתינים מ-48'. כיצד אפשר, אפוא, לקוות להסכם? לפי ליברמן אפילו סעיף אחד מסידורי הביטחון שמבקשת ישראל לא התקבל על דעתם של אבו מאזן וסלאם פיאד. אתמול הוסיף אבו מאזן עמעום לכוונותיו. פנייתו למדינות דרום אמריקה המכירות חד-צדדית בפלשתין שטרם קמה נוחה לו. כך הוא עוקף את ארה"ב. גם מקווה כי הנושא יגיע למועצת הביטחון. בגלים, פעם אחר פעם, ובכל סיבוב בנוסח החלטה חריף יותר. לנגד עיני העולם הבוהה מתרחש הליך הזוי: לנוכח ממשלה ישראלית קשוחה מעדיפים הפלשתינים מהלך שעוקף את וושינגטון ושבים אל "זכות השיבה" מפי דוברם המוסמך, והעולם מתעקש לראות בהם רודפי שלום. רק בהם. כאילו הקשיחות מצויה בצד הישראלי בלבד. אם לא יימצאו אישים בעלי רצון טוב, שיחזירו את ישראל והפלשתינים אל שולחן המו"מ, הרטוריקה תחריף וכל טרגדיה מהסוג שאירע בבילעין תלבה את האש הגבוהה ממילא, ובקצה הדרך ממתין עימות אלים.
