על משפחת הכדורגל שהתאחדה אתמול

1. לטקסים עצובים כמו שחווינו אתמול יש בדרך כלל ריטואל נאומים עם משפטים קבועים. בשבוע האחרון שמענו הרבה פעמים את הביטוי "משפחת הכדורגל". מיהי אותה משפחה וממה היא מורכבת? האם היציע המזרחי בטדי הוא חלק מהמשפחה המורחבת שלי? ומה לגבי אבי לוזון? בתור אוהד כדורגל, האם שנינו נשב יחד, מטאפורית כמובן, בסעודת חג?

אולי משפחת הכדורגל היא כל מי שהתכנס אתמול ביציע הכבוד ברמת גן לחלוק כבוד אחרון. אוהדים מוכרים של כל הקבוצות בישראל מצאו עצמם בכיסאות המרופדים ואילו יעקב שחר למשל, ישב בכיסאות הפלסטיק המאובקים.

לרגע, אולי, קיבלה משפחת הכדורגל פתאום פנים וגוף כשהבדלי המעמדות, כמו תמיד כשניצבים אל מול המוות, נעלמו כלא היו. ובתוך האנדרלמוסיה הנעימה הזו, גם קיבלנו במקום דקת דומייה מחיאות כפיים סוערות כפי שנהוג באנגליה. אולי במותו, ציווה לנו אבי כהן שבמקום דקות דומיה שתמיד נגמרות ב"מוות לערבים", נמחא כפיים. כמו באנגליה, אצל המשפחה שאנחנו מקנאים בה, זאת העשירה עם כלי המטבח החגיגיים.

2. מכל האנשים שהגיעו אתמול לאיצטדיון רמת גן, העיניים נתפסו על שורה אובארוב. הוא עדיין הכי בולט בסביבה, וכשרואים אותו על רקע האיצטדיון שבו הביא למכבי תארים, נזכרים שהוא האחרון כמעט מתוך דור הכוכבים הזרים שנחתו כאן. ב-2011 הוא יסגור 20 שנה בישראל.

את ההשפעה של אבי כהן על הכדורגל הישראלי הוא הכיר רק בדיעבד, והשניים התיידדו בארץ הקודש.

אתמול האיש הגדול מירר בבכי, כאילו נולדו השניים באותה שכונה ולא במרחק אלפי קילומטרים גיאוגרפיים ומנטליים. איני יודע אם זה כוחו של כהן להשפיע כך על אנשים או שמא היה זה החינוך שקיבל אלכסנדר אובארוב, שמבין מה זה ספורטאי ענק שהולך לעולמו. השילוב הזה בכל אופן, מספר במקצת את הסיפור כולו.

3. בשעות הצהריים חזרו יצחק שניאור וזאביק זלצר מהטקס העצוב לרחוב דיזנגוף. בפרלמנט הקבוע של דור הנפילים הראשון, זה שכולל את גלזר, שפר ו"מי שנשאר" כפי שהם מגדירים זאת, לא באמת מאמינים שהילד הלך כל כך מוקדם. בשבוע האחרון התבשמנו בתגובות מהאי הבריטי ולמדנו, כאמור, כיצד מתייחסים שם לכוכבים. אחד המאבקים הגדולים של כהן בשנים האחרונות היה כמובן מעמד השחקן הצעיר.

עם זאת, אולי טוב תעשה ההתאחדות לכדורגל אם תחליט שדווקא מותו של כהן יפתח צוהר לדאגה לשחקני עבר, שרבים מהם נמצאים במצב כלכלי אפעס לא מזהיר.

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", קבע יגאל אלון. הדברים האלה נכונים גם למדינת הכדורגל ולעומד בראשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו