ים הבחילה הגדול

נכון שהשיח ברשתות החברתיות במקומות מסוימים אלים ומתלהם. השנאה, לעיתים, היא דלק מזין. שעה שהחברה הכללית מותקפת בידי טילים, אמהות מגוננות על ילדיהן ברחובה של עיר ומנהרות נחפרות כדי להגיע לקיבוץ ומושב ולטבוח בתושביהם - אין ממש סבלנות לשמוע על "האַחֵר הרחוק". גם מלאי האמפתיה לסבלו של האויב, בעיקר לסבלה של האוכלוסייה האזרחית אצלו, הולך ואוזל. "עֵת מלחמה, גם צֶלֶם הדברים האלה היה צלמה".

אפשר להבין לנפש חברינו מהשמאל המרגישים מותקפים, בעיקר בזמן מלחמה. גם לימין יש מטורללים. לרגע הרגשתם שסתמו את פיכם. אסור שזה יקרה ונילחם על זכותכם להשמיע את הדברים ההזויים והנוראיים ביותר. אבל הנה, לרגע הרגשתם מה שאנחנו מרגישים עשרות שנים: עד לא מכבר לא היה לנו (כמעט) פתחון פה בתקשורת הישראלית. גם כיום אין בשלושת ערוצי הטלוויזיה ובערוצי הרדיו הארציים שדרן או מגיש אחד בעל אוריינטציה שמרנית־ימנית. אפילו "השידור הציבורי - שלך ובשבילך" משמיע בעיקר אנשים דוגמת קרן נויבך ואריה גולן. באשר לרוב העצום החושב אחרת - הוא נדון להאזין ולצפות בעיניים כלות בתקשורת לעומתית. "ישראל היום" משנה את המפה בעיתונות המודפסת, אבל מדובר בכלי תקשורת פרטי, בעוד משאבי התקשורת הציבוריים נשדדים לטובת צד קטן במפה הפוליטית. אשאל בפעם האלף: כיצד אתם - הומניסטים שכמותכם - מסכימים לעוול הזה?

* * *

נשוב לרשתות החברתיות: לפני שמקשטים אחרים בצבעים פשיסטיים ואלימים, כדאי להציב מראה מול השיח השמאלי - שיטוט אקראי במחוזות השמאל יגלה שיח שנאה אלים ומתלהם לא פחות, איחולי מוות לראשי המדינה ולקציני צה"ל ולכותבים מהימין, קריאות למרד במדינה ובצבא. הגזענות הגלויה שם שמורה לבני עמנו.

הנה דוגמה מים הבחילה הגדול: בשבת האחרונה התלונן יגאל סרנה בעיתון שפעם היתה לו מדינה על השיח הישראלי, "שהפך במלחמה לבוטה ואלים מן הרגיל והחריד רבים כסוג של הכנה למלחמת אחים". סרנה מתלונן על שיח אלים?!

במהלך המלחמה הוא פירסם בדף הפייסבוק תמונות זוועה מחדר המתים בעזה ותחתיהן תמונותיהן של נתניהו ושרים בממשלתו. כיתוב אופייני: "מי שבזז אותנו... שהפך את חיינו לגהינום... הוא שבצוק איתן באותה אכזריות ואף רבה פי מאה ממנה, בהעדר לב ונשמה, טחן את הילדים של רפיח ועזה. אותה כנופיה. חמאס יהודי מושחת ונטול לב שהקים לנו שטן בדמות עצמו כדי להסיח דעתנו. הנייה ומשעל הם שלהם, ליברמן ונתניהו הם שלנו...". קיראו שוב ותתפלצו.

לא סרנה לבדו רואה בממשלתנו הנבחרת מקבילה גרועה מחמאס ורואה בישראל אחראית למותם של ילדי עזה - מדובר בקבוצה גדולה בהרבה ממטורללי הימין. שיח השנאה מימין מתנהל בידי אנשים חסרי השפעה ציבורית, בעוד לאנשי שיח השנאה משמאל נגישות גדולה פי אלף לאמצעי התקשורת; כל נפיחה מתועבת מכיוונם הופכת לתרועה מרובת דציבלים בקרב השדרנים התורנים. חבורת צדקנים התקועים בקיבעון ילדותי סביב ישראל שחיו פעם, ובועטים בחרון במציאות המשתנה. מכיוון ש"גנבו להם את המדינה" - שתישרף.

בזמן המלחמה הפגינו נוצרים דוברי ערבית "למען צה"ל והדמוקרטיה". מדובר באוכלוסייה נאמנה למדינה, המאוימת על חייה בידי החלק המיליטנטי של ערביי ישראל בשל שירותה המסור בצה"ל ורצונה להשתלב בחברה הישראלית. סרנה כתב שהסמל שלהם מזכיר את סמל הוורמכט, צבא גרמניה הנאצית.

לא רק בזמן מלחמה; חצי שנה קודם לכן כתב סרנה את המכתם המבהיל הבא: "יש חיים בזמן ביבי, אבל האוויר מורעל. הנפש קצה. המשאבים מידלדלים... הכל נשאב מאיתנו, למעלה. לחבורת הביזה של החלאה. האיש שצמח כפטריית רעל משלולית הדם של רבין... שייעלם כבר..."

אפשר לצטט עד מחר קללות ואיחולי מוות לשמאל מאת עילגי הימין ומטורלליו. אבל מה חמור יותר - תגובות מהבטן של אנשים שהמילה הכתובה אינה מומחיותם, או קללות, נאצות והסתות מאנשים האמונים על כתיבה, ושחשבו (אולי) לפני ששיחררו את המילים הנוראות?