"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישיבות ההסדר

,עודכן

בצה"ל הצליחו גם הפעם לדחות את המחלוקת בנושא ישיבות ההסדר. תמיד מנסים לרצות את רבני הישיבות בדברי כיבושין, במקום לפעול לפירוקן.

הייתכן שבתוך יומיים מפקד חטיבת הצנחנים, אל"מ אהרון חליוה, שדיבר בגנות ישיבות ההסדר, שינה את דעתו? או שמא היה זה הרמטכ"ל, אשכנזי, שלחץ עליו להתקשר לרב דרוקמן, על מנת להבהיר שהוא מעריך מאוד את חיילי הישיבות ומעוניין שהם ישרתו בתפקידי פיקוד וקצונה תקופות ארוכות-

הרב דרוקמן הוא זה שקרא לסרב פקודה לפינוי יישובים וגם חתם על גילוי הדעת הגזעני שאוסר למכור דירות לערבים.

"אני שונא, לא סובל את המסלול הזה, אני לא חושב שהוא ערכי", אמר אל"מ חליוה. הטענה שלו הופנתה נגד שירותם הקצר של בני הישיבות, בהשוואה לזה של חיילים רגילים. "אני בעד אלו שמשרתים שלוש שנים כלוחמים, כולל קצינים שמשרתים יותר מהקצינים מישיבות ההסדר".

הרמטכ"ל אשכנזי, שביקש כנראה לכבות במהירות את הגץ, שהיה עלול להצית תבערה חדשה שקשורה בישיבות ההסדר, אמר השבוע בטקס חנוכת קמפוס חדש בישיבת ההסדר במודיעין: "ישיבות ההסדר הן נדבך משמעותי בחומת המגן של צה"ל".

ישיבת ההסדר הראשונה קמה ב-1966 במסגרת הסכם בין ראש הממשלה המנוח, לוי אשכול, והמפד"ל. המונח "הסדר" נובע מכך שצה"ל הסדיר לתלמידי הישיבות מסלול מיוחד. במקום להתגייס בגיל 18 לשלוש שנים, הם מתחילים את המסלול בשנתיים לימודים בישיבה, לאחר מכן, הם מתגייסים לשירות של שנה וארבעה חודשים, רובם ביחידות קרביות.

מדובר במסלול ייחודי, שבו הצעיר הדתי, בניגוד לצעיר החילוני, לומד בישיבה ומשרת 16 חודשים ביחידה קרבית, במחלקות שכל חייליהן בני ישיבות. למרות השירות המקוצר, חיילי ההסדר נהנים מזכויות של חיילים בחופשה ללא תשלום.

האלוף אלעזר שטרן אמר בעבר כי "מסלול בני ישיבות ההסדר פוגע ביכולת לבנות שדרת פיקוד בחטיבה". מסיבה זו הוא הציע לפרק את המחלקות הנפרדות שבהן משרתים חיילי ישיבות ההסדר.

בשנת 2005, בעקבות קריאת רבנים לחיילים לסרב פקודה בפינוי מתנחלים בחברון, פניתי לשר הביטחון בדרישה לפעול לפירוקן של ישיבות ההסדר. מתחתי ביקורת על כך שראשי הישיבות נהנים במשך שנים מ"חסינות" מפני חוקי המדינה. סגן שר הביטחון דאז, זאב בוים, הודיע לי ש"צה"ל החליט, שלא לפרק את ישיבות ההסדר אך הוא יפעל לשינוי שיטת השיבוץ של החיילים".

כמה שנים אחרי, מתברר שדבר לא קרה ודבר לא השתנה. הישיבות הפכו לגולם שקם על יוצרו. "כולנו הר ברכה", אמר הרב אליעזר ולדמן מישיבת "ניר" בקריית ארבע, בעקבות החלטתו של שר הביטחון ברק להוציא את ישיבת הר ברכה מ"ההסדר". זאת, על רקע אי נכונותו של ראש הישיבה, הרב מלמד, לגנות את הסרבנות. תלמידים בישיבת "ניר" חתמו על עצומה האומרת "תורת ישראל אינה עומדת בשורה אחת עם שום ערך אחר".

הצבא הוא צבא ההגנה לישראל ולא צבא של אלוהים, או יותר נכון של רבנים, המתיימרים להיות דובריו עלי אדמות. זה חמור ולא מתקבל על הדעת שיש חיילים שמשרתים שירות מקוצר, כפי שטוען אל"מ חליוה. אך זה חמור שבעתיים שישיבות ההסדר הפכו לתשתית של משמרות המהפכה שעוד לא היתה. כל זאת כאשר המנהיגות שלהם מורדת וממרידה נגד חוקים שהממשלה והכנסת חוקקו.

גדולתו של בן-גוריון היתה שבשנת 1948 הוא פירק את המחתרות. הוא לא רצה מיליציות פרטיות ואידיאולוגיות, ששאבו את מקור הסמכות שלהם מחוץ לצבא. פירוק מיליציות כאלה הוא צורך חיוני, כיום, לא פחות ואולי אף יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר