כחולת המדים

1. אהובה תומר איננה. תת-ניצב אהובה תומר, יש לומר החל מאתמול בבוקר. במהלך חייה אהובה היתה, אם לתמצת בפשטות ובשפת היומיום, האישה הכי גבר במשטרת ישראל. במותה הטרגי היא הפכה לסמל ולדוגמה, ואין היום, לאחר שהתגברנו על האסון הקשה בכרמל, אזרח בישראל שלא מוקיר את זכרה. אבל חשוב לומר שאהובה היא סמל לא רק לכל שוטרות ושוטרי משטרת ישראל, אלא גם לנשות ישראל כולן.

האישה הזו נאבקה במותה, כמו בחייה, עד הסוף. היא נאבקה על הצדק, על הזכות להיות בשטח, על הזכות לעמוד בראש שוטריה, על הזכות המקצועית - ולא רק החובה - להיות הראשונה בכל מקום, לפני פקודיה.

* * *

במהלך הקריירה שלה צלחה אהובה תומר ז"ל, ובהצלחה, גם רגעים מקצועיים ואישיים לא פשוטים בכלל.

במשך חמש שנים היא נאלצה להשקיע את מרצה בתהליכי משפט קשה, שגם הביא להשעייתה מהארגון שהיא כל כך אהבה עד לסיומו - ובתום המשפט יצאה תומר, כהרגלה, זכאית ומנצחת.

לאחר ששבה לשורות כחולי המדים לא הסתפקה תומר בתפקיד משרדי ונוח. היא נלחמה על הזכות לחזור ולהיות האישה שבשטח, האישה שמנהיגה את מאבקי השוטרים בפושעים, ולמען האזרחים, וכך מונתה לבסוף לתפקיד משמעותי מורכב - קצינת אגף המבצעים של המחוז הצפוני.

למעשה, מבחינה סטטיסטית, תומר היתה האישה הראשונה שזכתה לפקד על תחנת המשטרה הגדולה במדינת ישראל. ההישג הזה התאים לאופייה הנחוש - היא היתה אישה שתמיד הלכה בצעדים גדולים, מתוך ניסיון להשיג את הזמן.

כולנו הכרנו אותה. בפניה העגולים ובשפתיה העבות, ולצד החיוך הנצחי, כשהיא תמיד מטופחת למשעי, היא אותתה לכולם - אני כאן ואתם בטוחים. שוטריה ידעו שאם אהובה תומר בשטח, יש להם על מי לסמוך. והם, כמובן, צדקו.

* * *

למרבה הטרגדיה, אופייה האמיץ של אהובה התברר, כמו שקבעו אבות הטרגדיה היוונית, גם כגורלה האישי. אהובה איבדה את חייה עקב עקשנותה, נכונותה להירתם למען הזולת ויכולת המנהיגות שלה, מנהיגות קלאסית שמגשימה את התפיסה של "אחריי".

לאחר שנפצעה באופן אנוש מהלהבות, עדיין המשיכה אהובה, בנחישות אין קץ, להיאבק על חייה. ארבעה ימים טיפלו בה הרופאים, מלווים בתקוותם של אזרחי מדינה שלמה. בשעות קשות אלה אהובה בעצם נשמה נשימות אחרונות בכבדות, כאילו אומרת לכולם: קודם תסיימו להתאבל בשקט על כל חללי השריפה האיומה, ורק אז תתפנו להתאבל עלי. וכך היה.

מעבר לאבל האישי והמשפחתי, מדובר גם במכה לתקווה של רבים בעולם המשטרה. מי שמכיר את עולמם של הכחולים יודע כי שוטרים רבים נשאו עיניים וקיוו כי יום אחד תהיה אהובה תומר האישה הראשונה שתיבחר למפכ"ל במדינה.

לכולם היה ברור שהיא אכן קורצה מהחומר הזה של מנהיגה-שוטרת. אבל היום היא תובא למנוחות עולמים. מפכ"לית אהובה תומר ז"ל כבר לא תהיה, אבל גם במותה היא תיזכר כאישה בה"א הידיעה של משטרת ישראל.

2. בכל הנוגע לעבודתם של שוטרי משטרת ישראל, ועם סיום העבודות שנועדו לכיבוי השריפה העצומה, זו ההזדמנות לומר כי גם לשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ מגיעה מילה טובה. לא פעם ייחלנו לשר לביטחון הפנים שאכן מבין משטרה. ידענו שרק שר כזה יכול להביא את השינוי בארגון. ועכשיו אפשר לומר כי אהרונוביץ, שלא זכה כקצין משטרה, סמפכ"ל בעבר, להפוך למפכ"ל, השכיל בימים האלה להיות מפכ"ל העל. ניסיונו רב השנים כמפקד התבטא בשעת החירום הזו, שבה בלטו בנכונותם ובתושייתם גם הארגונים האחרים שפעלו בנושא השריפה - כיבוי אש, מד"א ופיקוד העורף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו