"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרשות תנטרל את חמאס בעזה? אשליה

,עודכן

בעקבות מבצע צוק איתן יש לומר בבירור: אסור לישראל להתעלם מהלקח המרכזי של העימות הנוכחי - הסכנה שבמדינה פלשתינית המבוססת על קווי 1949. התוצאות ההרסניות עלולות לכלול פעולות טרור שבסיסן במרכז הארץ, סגירה של נתב"ג ומנהרות שמגיעות אפילו אל לב תל אביב. הישראלים כמהים להתנתק מהפלשתינים, אך אסור לנו להמר על מדינה פלשתינית ללא פירוז מוחלט.

גם אם אבו מאזן עדיף על חאלד משעל או מוחמד דף המקדמים רצח באופן גלוי, מעולם הוא לא היה פרטנר לשלום. הוא הניח בצד את העימות המזוין לטובת דיפלומטיה, אך ממשיך לשאוף לפרק את ישראל בשלבים.

התקשורת שבשליטת הרשות רוויה בהסתה נגד ישראל, כמו גם המסגדים ובתי הספר. הדבר משתקף בפנסיות במימון הממשלה למחבלים ולמשפחותיהם; קריאת כיכרות הערים וקבוצות הכדורגל על שמם של רוצחים; וקבלת פני רוצחי המונים המשתחררים מהכלא כגיבורים. תרבות ארסית זו הולידה אווירת שנאה, כך שכל מנהיג פלשתיני שיבקש להגיע להסדר יימצא בסכנת התנקשות.

עבאס יצא להגנתו של חמאס ואימץ את דרישות הארגון נגד ישראל. הוא נמנע מגינויו על הפרת הפסקות האש ובמהלך העימות נפגש עם משעל בקטאר, ויחד הם קראו לסיום ה"תוקפנות" הישראלית. הרשות האשימה את ישראל ברצח עם, והתריעה על כוונתה לפתוח בהליכים לאישום ההנהגה הישראלית בפשעי מלחמה בבתי הדין הבינלאומיים.

ישראל לכודה בין הפטיש לסדן. נתניהו הסכים בפועל להקלות בגבולותיה של עזה, וזאת בהתאם לתנאי הדורש פירוז והפעלת פיקוח במעברי הגבול. אך הפתרון אינו יכול להיות מבוסס על העברת השליטה בעזה לרשות - הפרטנר של חמאס.

המצרים, האמריקנים והאירופאים חייבים לפקח על התהליך הזה. לאחר כישלון האו"ם בהגבלת חיזבאללה בלבנון, יהיה מגוחך לצפות מישראל להסכים להצעה שכוחות שמירת השלום של הארגון ינטרו את הייבוא וימנעו חימוש מחדש של חמאס.

מנגד, אם נשתכנע שהעברת הכוח לרשות תתבצע במקביל לתוכנית דוגמת הליך פירוק הנשק הכימי בסוריה - שבו מצרים וגוף פיקוח בינלאומי אמין יבטיחו שהסחורות המיובאות לעזה אכן מפוקחות ושחמאס יפורז לבסוף - יהיה הדבר שחר של עידן חדש. רק בתנאים שכאלו תוכל ישראל להשיג שקט אמיתי וארוך טווח, שיוכל להוביל גם ליחסים חיוביים עם מצרים ועם מדינות ערב המתונות.

ישראל ניצבת מול לחץ מתואם לביצוע ויתורי ענק בפני אבו מאזן. קיים כשל בהכרה בכך שהוא והרשות מהווים חלק מהבעיה ולא מהפתרון. אנחנו עומדים בפני מה שעשויה להיות נקודת תפנית מכריעה בעימות, ואם חמאס לא ינוטרל, הוא עוד עלול לחטוף את הניצחון מתוך מלתעות התבוסה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר