הפסקת אש זמנית אחרונה בהחלט

אירוע ישן עם לקח עכשווי: בשנות ה־50 התפוצץ מטען בשגרירות הרוסית, ששכנה בשדרות רוטשילד בתל אביב. המשטרה והשב"כ עצרו את העיתונאי ברוך נאדל ולחצו עליו להודות כי ביצע את המעשה, וגם שאלו מי עומד מאחוריו. הוא נענה להם: דוד בן־גוריון שלח אותי לטמון את הפצצה, לעג להם. לפי שמועה אחת סטרו חוקריו על לחיו, לפי אחרת פרצו בצחוק.

נזכרתי בכך למקרא הידיעה כי תמורת גופות שני חיילי צה"ל תובע חמאס את רשימת משתפי הפעולה של השב"כ ביהודה ובשומרון. אפשר להיענות להם, ולמסור בחיוך לועג את רשימת כל 60 משוחררי עיסקת גלעד שליט, שנעצרו מחדש במהלך מבצע "שובו אחים". הם משתפי הפעולה של ישראל.

בפועל, ניתן להגיב ברוח דומה על רוב התביעות העולות ויורדות, הולכות וחוזרות. נמל? לא בא בחשבון. אולי בלרנקה, קפריסין, שם תיבדק כל אונייה, וכשתימצא נקייה מסחורות חשודות תלווה על ידי צוות שיוודא כי לא מציידים אותה בדרך במלט ובמתכת. שדה תעופה? כן, אחרי הפירוז מנשק.

אך יש מקום ללכת לקראת אנשי עזה. אם הרשות הפלשתינית תשלם משכורות ולא חמאס - זה הרע במיעוטו; אם הם צריכים עוד אספקה דרך כרם שלום - בבקשה, בתנאי שמישהו יממן זאת; ובעיקר, בנימין נתניהו אינו צריך להירתע מחיזוק מעמדו של אבו מאזן, אפילו אם אינו מתכוון להגיע עימו להסדר ביהודה ובשומרון.

הישראלי הבוחן את עמדת משלחתו בשיחות קהיר חייב להביא בחשבון עוד נקודה חשובה: חלק מכלכלת עזה נשען על המיליארדים שהזרימה קטאר לחפירת המנהרות. הכסף הזה ירד לטמיון. אם קטאר תרצה להזרימו הלאה לבניית כלכלה פורחת ובניינים של ממש - אהלן וסהלן; אבל אם לאו - הכסף הזה חסר בעורקי כלכלת הרצועה. העולם יחפש חלופה כלשהי לטובת אזרחיה.

זו הבימה המרכזית שעליה ייערך היום מאבק דרמטי. זו משיכת חבל. היא מגיעה היום לשיאה מפני שבחצות עלולה הפסקת־האש להסתיים, ובפעם הבאה לא יהיה אפשר לחדשה בקלות מפני שישראל הבהירה סוף־סוף כי לא תיאות לתחום אותה בימים או בשעות.

הדיווחים מדיוני קהיר היום עלולים להיראות כשוק מותח עצבים וססגוני. משלחות יארזו מזוודות לעיני מצלמות; דוברים נסערים ישמיעו הערות מאיימות ברגע שבו יבחינו בקצה עינם כי יש מצלמת טלוויזיה בסביבה; ונציגים שונים - בעיקר של המשלחת הפלשתינית - ייאבקו עם עצמם לשמור על עמדה אחידה כלפי חוץ, אף שהמאבק בין הנהגת חמאס והארגונים הנלווים בעזה לבין חאלד משעל בקטאר אינו נשמר עוד בסוד.

ישראל ותושבי עזה קמים הבוקר ליום סוער. ההקצנה בלתי־נמנעת. לאן זה מוביל? אין לדעת, השיב אתמול משה (בוגי) יעלון בביקורו בחיל־הים, ופירושו של דבר שהטייסים ולוחמי החי"ר והימאים והשריונאים יהיו הלילה בחצות בכוננות גבוהה.