אין הידברות עם מטורפים
ההיסטוריון הנודע א.ג.פ טיילור טען שתחילתה של מלחמת העולם השנייה ב"תקרית מוקדן", ולמעשה בסידרה של חיכוכים אלימים שהתפתחו עקב פלישת יפן למנצ'וריה. נכון שלאחר מכן נפתחה המלחמה בגבול גרמניה-פולין ב-1939, אבל חוקרים רבים הלכו שבי אחרי תפישתו של טיילור והצביעו על המזרח הרחוק כעל ראשיתה של הטרגדיה. לא דובר אז במדינות אשר עמדו במרכז ההתעניינות העולמית. גם לא בתקרית אחת. היו פרובוקציות רבות. כדאי לזכור זאת גם ב-2010. מדינות חצי האי הקוריאני מעוררות עניין מועט באירופה ובאמריקה, אבל הצפון המבודד והרעב אינו מניח לעולם לשכוח את נקודת התורפה שלו.
מלחמת קוריאה פרצה ביוני 1950, כאשר בעקבות טעות ניסוחית של שר החוץ האמריקני דין האצ'יסון, סברו הקומוניסטים כי ארה"ב אינה רואה את הדרום כמי שנהנה ממטריית הגנתה. רק שאמריקה של הארי טרומן ודוויט ד. אייזנהאואר לא התבלבלה. היא השיבה מלחמה והדפה את הפולשים אל נקודת ההתחלה בקו הרוחב 38. מאז יזמו הצפונים האדומים שורה של תקריות. אתמול פתחו באש לעבר אוכלוסייה שלווה בדרום. לרגע נראה הפרבר המותקף כמו שדרות ונתיבות ויישובי עוטף עזה. ישראל גילתה כמה פעמים עניין במתרחש הרחק מגבולה. מנכ"ל משרד החוץ איתן בנצור ניסה לפתוח קו של שיתוף פעולה עם הצפון, אבל אנשי המוסד סיכלו את המהלך. שנים רבות קודם, בעיצומה של מלחמת קוריאה, לא שלל דוד בן-גוריון את אפשרות שילובו של צה"ל לצד חיילי ארה"ב כחלק מרצונו להעניק לישראל מעמד של שותף שווה זכויות בעולם המערבי, שבלם את התוקפנות הקומוניסטית באמצעות בריתות. דבר לא נותר ממאמצים נקודתיים אלה. צפון קוריאה חשודה בקיום קשרים הדוקים עם איראן ובמעורבותה בבניית הכור הגרעיני הסורי שנהרס בידי צה"ל. לא כאיראן, אין היא רואה בישראל אויב ברמה של יעד אסטרטגי, אך היא מעמידה את הממשל האמריקני ואת המערב ובעלת בריתו בסיאול במבחן גורלי. העולם שלא ידע לעצור את היפנים במנצ'וריה ואת הגרמנים בחבל הריינוס שילם מחיר יקר. הידברות עם משטר מטורף בפיונגיאנג? כבטהראן? משאלה, שמעטים סיכוייה להתגשם. מי שלא ייווכח עתה - ילמד זאת אחר כך. ביוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו