ציונות ומתנגדיה
לפני כחצי שנה פירסמה תנועת אם תרצו דו"ח על ההטיה האנטי ציונית באקדמיה הישראלית. במרכז הדו"ח עמד מחקר סילבוסים שערכנו לפני כשנתיים, ובמרכזו הנתון שלפיו 80 אחוזים מהמחקרים בחוגים למדע המדינה באוניברסיטאות, העוסקים בנושאי הלאומיות והציונות, מציגים גישות אנטי לאומיות ואנטי ישראליות.
את הרעיון לעריכת המחקר גיבשתי בעקבות לימודיי בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, וליתר דיוק, בעקבות התעמקות בחקר הלאומיות מעבר לנדרש במסגרת הלימודים.
במהלך לימודיי נתקלתי שוב ושוב בגישות מחקריות המשתייכות לאסכולת המודרניסטים, הגורסת שהלאומיות היא אידיאולוגיה מודרנית שהתפתחה החל מסוף המאה ה-18.
וכך, קורס אחר קורס, הופניתי לכתבי החוקרים המציגים גישה זו: בנדיקט אנדרסון, ארנסט גלנר ואריק הובסבאום. למרות הבדלים בגישותיהם מחזיקים חוקרים אלו בתפיסה דומה, שלפיה הלאומיות היא תוצר של התקופה המודרנית ולא התקיימה בעידנים קודמים.
מי שישתכנע מטיעוני אנדרסון, גלנר והובסבאום לא יוכל להתחמק מהמסקנה שהציונות היא פיקציה. שהרי לא ניתן ליישב בין האסכולה, הטוענת כי זהות לאומית לא התקיימה לפני המאה ה-18, לבין האידיאולוגיה הציונית, המדברת בשם אומה בעלת רצף היסטורי וזהות לאומית בני אלפי שנים.
כציוני וכסטודנט ביקשתי לבחון את סוגיית הלאומיות בצורה עמוקה יותר מכפי שהוצגה בפניי מתוך הנחה, שהתאמתה, כי יש בוודאי חוקרים בעלי גישות שונות. חיפושיי הובילו אותי לספרו של אנתוני ד' סמית "האומה בהיסטוריה".
סמית מציג גישה קוטבית וקובע שהלאומיות היא תופעה מודרנית רק למראית עין, וכי זהויות לאומיות בנות מאות ואלפי שנים התגבשו ועוצבו מחדש במסגרת הלאומיות המודרנית. סמית גורס כי הטענה שהלאומיות היא המצאה מודרנית משוללת יסוד עובדתי.
לענייננו הוא מציין ארבעה עמים שההיסטוריה שלהם מוכיחה את קיומה של לאומיות כבר בעת העתיקה: הפרסים, היוונים, הארמנים והיהודים. לשיטתו, העם היהודי הוא הדוגמה המובהקת ביותר לקיומה של אומה בעלת רציפות היסטורית של אלפי שנים. חוקרים נוספים המחזיקים בגישה דומה הם אדריאן הייסטינגס וג'ון ארמסטרונג.
* * *
העובדה שסמית, הייסטינגס וארמסטרונג, הנלמדים בכל אוניברסיטה מכובדת בעולם, לא נלמדו באף קורס שלמדתי במהלך לימודיי, ושהמרצים כלל לא ציינו כי יש גישות החולקות על האסכולה המודרניסטית, הובילה אותי לבחון בצורה שיטתית אם ההטיה שבה נתקלתי מקרית או מייצגת. הדרך לבחון זאת היתה איסוף כלל הסילבוסים העוסקים בנושא בחוגים למדע המדינה. במחקר שערכנו בחנו גם תחומים נוספים והממצאים קבעו כי 80 אחוזים מהמחקרים הנלמדים בנושאי הלאומיות והציונות מציגים גישות אנטי לאומיות.
בחודשים האחרונים תקפו אנשי אקדמיה רבים את המחקר שערכנו. היו שהאשימו אותנו ברדיפה פוליטית והיו שסילפו את דברינו.
אלא שאיש מהכותבים לא סיפק תשובה לשאלה כיצד ייתכן שסטודנט למדע המדינה מסיים את לימודיו בלי לדעת שיש גישות נוספות בחקר הלאומיות מלבד האסכולה המודרניסטית.
התביעה שהעלינו היא דרישה להרחיב את אופקי הסטודנטים ולהרבות דעת. בניגוד לסיסמאות השקריות, איש מאיתנו לא ביקש שלא ילמדו גישות ביקורתיות. התחושה שלנו, המגובה בממצאים, היא שסתימת הפיות מגיעה מכיוון מרצים.
* * *
החוקרים שפיותיהם נסתמים הם סמית, הייסטינגס וארמסטרונג, זאת על ידי עמיתיהם באקדמיה המסתירים את הגותם מעיני הסטודנטים בישראל. בכך חוטאים המרצים לחובתם כמורים, ליושר האינטלקטואלי ולביקורתיות שבשמה הם מתיימרים לדבר. הרבה יותר מכפי שהם חוטאים לציונות.
