שמות נפוצים לילדים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה בסוף השבוע שעבר את סקירת השמות הנפוצים ביותר בקרב תינוקות שנולדים במדינת ישראל. השם הפופולרי ביותר לבנות הוא נועה והפופולרי ביותר לבנים הוא נועם. אחרי נועם, בראש הרשימה לשמות הבנים, באים איתי, אורי, דניאל ודור. ואילו אחרי נועה לבנות, השמות הפופולריים הם שירה, מאיה, תמר ויעל.

אפשר לדון בכל שם בפני עצמו, אך לצורך העניין נתרכז בשמות הפופולריים ביותר שהורים מעניקים לתינוקות שזה עתה נולדו - נועם ונועה (יש לזכור כי השם נועה לבנות מוביל כבר במשך עשור, ואילו נועם, כשם לבנים, ניצב גם בשנה שעברה בראש רשימת השמות).

מדוע השמות האלה תופסים מקום פופולרי כל כך אצל הורים צעירים בישראל של היום? יש לכך כמה סיבות. כמובן, אי אפשר להתעלם מהסיבה הפשוטה והראשונה, והיא טמונה במימד האופנתי, ומכך שכמו בכל הנוגע לכל אופנה - רבים נסחפים אחריה גם בלי לתת על כך את הדעת. אולם מעבר לטרנד, יש גם סיבות מהותיות לבחירה הזו.

* * *

הסיבה הראשונה קשורה בצליל. מכיוון שבהגייה הישראלית לא מבטאים את העי"ן (בניגוד להגייה העברית, השונה בתכלית), השמות האלו בהחלט נעימים לאוזן. הצליל הוא גם מה שגורם לפופולריות, למשל, של השם מאיה (מקום שלישי אצל הבנות). מדובר בצליל הרמוני וערב לאוזן.

דבר נוסף הוא המימד הקוסמופוליטי. הצלילים של נועה ונועם ומאיה מתאימים גם לאנגלית ולשפות יוקרתיות ובינלאומיות אחרות. אחינועם ניני, למשל, ידועה ברחבי העולם כ-NOAM. NOA ו-NOA גוברים על שמות ישראליים עם עיצורים "בעייתיים" כמו חי"ת. ובעידן שבו העולם הוא כפר גלובלי, יש חשיבות לשמות שמקילים השתלבות בעולם.

* * *

הסיבה השנייה לבחירת השמות קשורה במשמעות שלהם, אבל יש לציין כי לא במשמעות התנ"כית ההיסטורית: לשם נועם, כמובן, יש בעינינו משמעות נעימה, ערבה, רכה, רגועה ועדינה. שם זה הופך מושא לשאיפה, ואף הערצה, במדינה מתוחה ושופעת בעיות פוליטיות מלחיצות כמו שלנו. אגב, מן הראוי לציין כי יש הרואים בנועה - ולאו דווקא בנעמה - המקבילה של נועם, ולכן גם היא פופולרית.

מבחינת המשמעות ההיסטורית, נ-ע-ה היא אחת מחמש הבנות הפמיניסטיות האמיצות של צ-ל-פ-ח-ד מספר במדבר.

התקדים ההלכתי שהיא יצרה עם אחיותיה מ-ח-ל-ה(!), ח-ג-ל-ה, מ-ל-כ--ה ות-ר-צ-ה הוא שגם בנות יכולות לקבל את ירושת אביהן - אם יוצא שהוא נפטר בלי להותיר אחריו בנים זכרים. כלומר, מדובר באקט פמיניסטי שדורש שוויון בין המינים באופן מובהק.

עם זאת, קשה לי להאמין כי בישראל דווקא המשמעות התנ"כית מדרבנת או מפריעה כל כך לדוברי השפה הישראלית, אחרת קשה להבין כיצד הורים קוראים לבתם ענת, שם ישראלי נפוץ ביותר, וכלל לא מתייחסים לכך שהיא בכלל היתה אלה כנענית צמאת-דם ששחטה את אויביה ועשתה לעצמה חגורה מראשיהם ומידיהם. או, למשל, בוחרים בשם פופולרי נוסף כמו עומרי, מלך צפון ממלכת ישראל, אשר עליו נכתב במלכים א' ט"ז פסוק כ"ה: "ויעשה ע-מ-רי הרע בעיני יהוה".

* * *

וייתכן שהסיבה העיקרית לבחירה בנועה ובנועם - ובהחלט מעניין שהשמות הפופולריים לבנים ולבנות כל כך דומים - טמונה דווקא במימד ה"יוניסקסי" של השמות: נועם הוא הרי שם הולם לשני המינים.

מעניין שהאופנה העכשווית מעדיפה שמות "יוניסקס" על הסיומת "ית" הנקבית שהיתה כל כך פופולרית בעבר, כפי שהתבטאה בשמות שרית, יונית, חגית וזהבית.

הכותב הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה. ספרו "ישראלית שפה יפה" יצא בהוצאת עם עובד