"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התיאוריה של מר ויסגלס

,עודכן

בקוצר רוח ניגשתי למאמרו של מר דב ויסגלס ב"ידיעות אחרונות" (יום שלישי, 29 ביולי). היו לי ציפיות שכמי שהיה ממובילי ההתנתקות ב־2005, הוא יביע את דעתו על המצב וינסה להסביר מדוע ואיך הביא אותנו אותו מעשה למצב הנוכחי. זכרתי ויכוח בינינו באותה שנה, שבו סנט בי ויסגלס כשתיארתי את הרע הצפוי לאחר הנסיגה, וכן את זלזולו בתחילת הירי לעבר שדרות לאחר הנסיגה.

והופתעתי. מר ויסגלס ניצל את הבמה המכובדת כדי לפתח תיאוריה לכאורה מושכת לב, שעיקרה נוגע לצורך לחדש את המשא ומתן עם אבו מאזן כדרך לשיפור המצב בעזה לתקופה ארוכה. ה"הוכחה" שהביא ויסגלס נשענת על תיאור המצב ביהודה ושומרון לאחר מבצע חומת מגן באביב 2002. באותה עת, כשהגיע מספר הנרצחים בישראל בחודש ל־122 אזרחים, החליטה הממשלה לכבוש מחדש את יהודה ושומרון. לדברי ויסגלס, "על אף המבצע, הטרור לא פסק והירידה הממשית והמהותית בהיקפי הטרור... אירעה כשהחלה הרשות הפלשתינית להילחם בטרור, לאחר שפגה השפעתו של ערפאת". ערפאת, נזכיר, עבר מן העולם בנובמבר 2004. על פי תיאורו של ויסגלס, הזמן הרלוונטי הוא מאביב 2002 ועד - נניח - שנה אחרי ערפאת, קרי: סוף 2005.

הנתונים הרשמיים מלמדים שאין קשר בין התיאוריה של מר ויסגלס למציאות. ב־2002 כולה נמנו 452 הרוגים מטרור שמקורו ביהודה ושומרון (אפשר להניח שחלקם הגדול היה לפני המבצע, שהרי בעת יציאתנו למבצע היו 122 הרוגים בחודש אחד). כבר ב־2003 ירד המספר ל־208 (ירידה של יותר מ־50 אחוז). בשנתו האחרונה של ערפאת בשטח (2004) ירד המספר ל־117, קרי: ירידה של עוד 40 אחוז. התהליך נמשך גם ב־2005, עוד בטרם נמוגה השפעת ערפאת וכששיתוף הפעולה עם הפלשתינים היה בתחילתו, אם בכלל. מספר ההרוגים באותה שנה ירד ל־56 איש, וב־2006 חלה יריד נוספת ל־30. סביב מספר זה (היתה גם שנה עם אפס נפגעים!) נותר המצב עד היום. אפשר לראות כי ללא כל קשר למערכת היחסים עם אבו מאזן, ירד מספר ההרוגים ממעשי טרור ב־50 אחוז בכל שנה.

* * *

אבל הנרטיב שמנסה מר ויסגלס לצייר מעוות עוד יותר יחסית למציאות, גם זו שנוצרה לאחר שיתוף הפעולה הרחב עם המודיעין הפלשתיני. כך כיום, מתוך כלל העצורים בחשד של השתייכות למעשי טרור - 90 אחוזים ואף יותר נעצרו על ידי ישראל, ורק מיעוטם על ידי אנשי אבו מאזן.

גם כאשר משווים את שיעורי ההעמדה לדין ולא רק מעצרים (למי שטוען שידה של ישראל קלה יותר בנושא המעצרים), השיעור דומה - 90 אחוזים מהמלאכה נעשים על ידי צה"ל והשב"כ.

אמנם למערכת הביטחון הפלשתינית תפקיד חשוב באכיפת חוק וסדר, בהפרדה בין מפגינים מכל המינים והסוגים, ומדי פעם אף בהעברת מודיעין לשב"כ, אבל מן הראוי להעמיד זאת בפרופורציה הנכונה. מרבית עבודת המודיעין, המניעה והמעצר של גורמי הטרור נעשית על ידי ישראל ללא תלות בפלשתינים או עזרה מצידם. אבו מאזן מבין שטרור מזיק לפלשתינים ולכן טעות לקדם אותו, אבל גם הוא לא מוכן לשלם את מלוא המחיר של הלחימה בטרור.

לכן התאכזבתי פעמיים ממאמרו של מר ויסגלס. הסבר למעשה חסר האחריות של הנסיגה החד־ צדדית מעזה לא קיבלתי, ובמקום ההסבר קיבלתי תיאוריה חסרת ביסוס במציאות.

הכותב הוא אלוף (מיל'), לשעבר היועץ לביטחון לאומי של רה"מ וכיום חוקר בכיר במכון בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר