"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשהבורות הופכת לאג'נדה חלולה

,עודכן

רבות נכתב במהלך מבצע צוק איתן על האופן שבו אנחנו נתפסים בעולם, ולא מעט תשומת לב מיקדו כוכבי הבידור. מתברר שדווקא בלוס אנג'לס, בירת עולם הבידור המשופעת בדמויות משפיעות המשתייכות לדת היהודית - האנטישמיות בשיאה. הטרנד הריקני, שבמסגרתו מביעים תמיכה באנדרדוג הפלשתיני, אפיין את סיקור המבצע ואת הקונפליקט המתמשך.

ראיה לכך היא הכוכבנים הצעירים, דוגמת ריהאנה, שצייצו הצהרות תמיכה פשטניות. בדיוק באותו אופן שבו "נשבעה אמונים" בטוויטר להולנד ולמחרת לברזיל ואז לגרמניה במהלך המונדיאל, כך היא גם צייצה "לשחרר את פלשתין" דקות לפני שלחצה על Delete. הזמרת סלינה גומז, באותה קלות שבה היא מספרת למיליוני עוקביה על הסקיני ג'ינס המהממים שקנתה - קראה להם "להתפלל למען עזה".

כל פיפס של הסלבס זוכה לתהודה אדירה, בעיקר אצל אלו שרחוקים מלהיות בקיאים בפרטי הקונפליקט ושלא בדיוק יודעים היכן יוצא ה"מידל איסט" על המפה. הבורות הפכה לאמצעי מפחיד להפצת אג'נדה חלולה.

מנגד פירסם זוכה האוסקר ג'ון ווייט, תומך נלהב בישראל, טור חריף במגזין התעשייה המוביל ה"הוליווד ריפורטר". במאמר הוא יוצא נגד פנלופה קרוז וחאווייר ברדם, שחתמו על עצומה של שחקנים מספרד המגנים את "צבא הכיבוש הישראלי" על "רצח העם". השניים הספיקו לפרסם הבהרות שבהן ביקשו לתקן את שפורסם, והודו כי בעצם אינם בקיאים בנעשה.

ריהאנה, פנלופה ודומיהן הם הדוגמה המוחשית ביותר לתמונת המצב: גזירת דין נטולת בסיס ומילים סנסציוניות זולות כגון "אפרטהייד" או "רצח עם" על סמך חשיפה חד־צדדית למתרחש. הכי קל לזרוק הכרזות לספרה האינטרנטית, סתם כי זה הטרנד. עובדות והסברים? אין לנו ממש זמן לזה ב־140 התווים בטוויטר, עיזבו אותנו.

הצרה היא שזה המסר היחיד שהאמריקני הממוצע מקבל ברוב המקרים. במהדורות החדשות המקומיות ברשתות הארציות כותרות המהדורה הן "שוד במינימרקט המקומי" או "גשם באוגוסט - כיצד להיערך". הצרות שלנו רחוקות מלתפוס מקום בולט בסדר היום פה.

ובמציאות הזו קל לצד האחר להבליט תמונה גרפית שנועדה במכוון לייצר פרובוקציה, לייקים ואזכורים על ידי מעצבי דעת קהל. הכל כאמצעי לגבש דעה בחלוף כמה שניות. וסלבריטאים הם פתיים מאוד, ושלא יהיה ספק ששנייה לאחר מכן הם ישכחו ממה שפירסמו.

התקווה היא שמבוכות כמו אלה של ריהאנה ושל זוג השחקנים הספרדים ימנעו מהקולגות שלהם להתבטא ללא בסיס ולשרת מכורח ציוץ אומלל אחד את התעמולה המעוותת. הבורות, לעיתים, מסוכנת לא פחות מאנטישמיות.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר