1. בניגוד לכל המשחקים בין הקבוצות בשני העשורים האחרונים בקריית אליעזר, הפעם הפועל ת"א מגיעה כפייבוריטית, למרות שתחסר את דה סילבה ושכטר. היא מגיעה כפייבוריטית לא רק בגלל הניצחון הקריטי שם בעונה שעברה, אלא בגלל שהיא פשוט טובה יותר. לחיפה, נכון לעכשיו, אין שום פתרון לטוטו תמוז שנמצא בכושר נפלא, ואם גם בן סהר יזכור שהוא צריך לשחק כדורגל ולא רק להתלונן ולהתעסק בגימטריה, האדומים יכולים לסדר לניר דוידוביץ' חזרה לא ממש נעימה למגרשים. 2. המפתח יהיה כמובן השליטה במרכז. דווקא היעדרו של אביחי ידין האובר-רייטד הופך את הקישור המרכזי של הפועל לטוב יותר התקפית. שי אבוטבול יודע להפעיל את החלוצים, אלא שהבעיה היא שהוא אוהב להתמהמה עם הכדור. אלישע לוי מודע לנקודה הזו ונתן לחניכיו הוראות ללחוץ את הפליימייקר האדום. אם חיפה תצליח לשתק אותו ולמנוע את אספקת הכדורים לחלוצים היתרון היחסי של הפועל יתבטל, והיא שוב תהיה תלויה בהברקות של ורמוט. מצד שני, חיפה תקום ותיפול על הגב של יניב קטן. ליאור רפאלוב, טוב ככל שיהיה, לא יכול להחזיק את החלק ההתקפי של הירוקים על הגב. דבאלישווילי ואזולאי יכבשו אם יגיעו למצבים מול ההגנה של הפועל. השאלה אם הם יגיעו לשם תלויה קודם כל בקפטן. 3. למרות שהחלק החלש של שתי הקבוצות הוא חוליית ההגנה, אל תתפלאו אם אתם הולכים לצפות הערב במשחק של 0:0, כי כשמכבי חיפה והפועל ת"א נפגשות, האלמנט השולט בדרך כלל הוא זה של הפחד. יותר מדי משחקים בין שתי הקבוצות הבכירות של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות הבטיחו המון ולא קיימו בסופו של דבר כלום.
