בלשון מחויכת ולא מעשית מוצע בזה שמפלגת העבודה תוצא אל מחוץ לחוק, שכן היא מתחזה למפלגה, אך בפועל נראית כמקלט ומחסה לפוליטיקאים שאיבדו את שפיותם. איזו מפלגה מודיעה באמצעות שני אישים מרכזיים - בנימין בן-אליעזר ועופר עיני - כי אין מי שיעמוד בראשה? שלא צמח בשורותיה אפילו עסקן אחד הראוי לקבל את ההזדמנות להובילה למערכת הבחירות הבאה? שנחוץ מנהיג מיובא? כמו מכונית או נעלי ספורט? טרם אירע כדבר הזה בפוליטיקה הישראלית. הציר של בן-אליעזר ועיני טוען כי יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן אינם יכולים. עופר עיני ובנימין בן-אליעזר מהססים ליטול בעצמם ועליהם את האחריות. שלי יחימוביץ' משתעשעת ברעיון, אבל טרם הבשילה. עמרם מצנע עשוי לחזור לכיסא יושב הראש מקו חיפה-ירוחם. אבל כפי שחזרה וטענה מיה בנגל מ"מעריב", עיני ובן-אליעזר נושאים את עיניהם לרמטכ"ל גבי אשכנזי (והוא פירסם, כראוי, הכחשה ברורה והסתייגות תקיפה). במקורות נאמר על חולשת השלטון כי העומדים בראשו נבחרים בשיטת "שמלה לך - קצין תהיה לנו", וב-2010 הנוסחה היא "קצונה לך - מנהיג תהיה לנו". ברור שאין מניעה לקלוט את מפקדי צה"ל בפוליטיקה הלאומית. הטובים שבמפקדיו של צה"ל בעבר עשו כן. יגאל ידין, משה דיין, יצחק רבין, חיים בר-לב, מרדכי (מוטה) גור, רפאל איתן, אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה (בוגי) יעלון ובקרוב גם דן חלוץ, מצאו את מקומם במערכת הפוליטית, ורובם תרמו לקידומה. גם אשכנזי יכול לתרום למערכת המדינית-פוליטית. אך רמטכ"ל משוחרר אינו יכול לקפוץ מיד לראש הפירמידה המפלגתית. יצחק רבין כיהן שר העבודה לפני שנבחר לתפקיד הבכיר, ואהוד ברק היה גם שר הפנים וגם שר החוץ - ועדיין יש יסוד לטענה כי גם שני אלו לא הבשילו לתפקיד ראש הממשלה בהיבחרם לכהונה זו. רק שבמצבה של מפלגת העבודה, כל הזיה נתפסת כאפשרות מעשית.
אחרי תקופת צינון הקבועה בחוק יוכל גבי אשכנזי להצטרף לשורות הצמרת המדינית-לאומית, ולא מיד בראשה. יצחק (בוז'י) הרצוג ואבישי ברוורמן יודעים כי תקוות יריביהם להציבו מעליהם היא חלום באספמיה של בנימין בן-אליעזר ועופר עיני.
