ההישג הגדול שאליו הגיעו החוקרים הגרמנים מהווה תקווה גדולה להרבה עיוורים הסובלים מפגיעה במרכז הראייה ברשתית. אם להיות ריאליים, הרי שלהערכתי בשנים הקרובות יהפוך השתל הניסיוני לטיפול פרקטי. כלומר, התקדמות ברמה הטכנולוגית וקבלת כל האישורים הדרושים יאפשרו את המעבר למצב שבו חולים יוכלו ליהנות מההישג החדש. השתל המדובר הוא בעצם שבב בגודל 3 מילימטרים, שמושתל מתחת לרשתית העין החולה ומשדר אותות למוח. ניתן להשוות את השבב ואת פעולתו על המוח לרזולוציה של מצלמה. פעם היו מצלמות בעלות רזולוציה נמוכה יותר, אך הן משתכללות כל הזמן. כך גם השבב המדובר: עליו לעבור תהליך "אבולוציוני" מהיר כדי שיתאים באופן ממשי לבני אדם. בנוסף, לא מספיק שלשבב עצמו תהיה רזולוציה טובה יותר, הוא גם צריך לדעת להעביר את המידע למוח, וגם כאן יש עוד מקום לפיתוח. איני ממליץ לחולים לרוץ לחפש את השבב כבר מחר, כי הוא אינו בשימוש בשלב זה. ההישג עצמו מבטיח ונפלא, אך עדיין אין לו האישורים הרפואיים המתאימים. חשוב לציין עוד כי זהו אינו פתרון לכל העיוורים ולכל המחלות, אלא רק במקרים המדוברים ובהמלצתו של הרופא המתאים. עצב הראייה הוא עצב מתוחכם מאוד שמעביר מידע רב מהעין למוח בכל זמן נתון. היכולת הטכנולוגיה שלפנינו עוסקת גם היא בהעברה ובעיבוד של מידע רב, וכמעט מתקרבת לבריאה. ד"ר נדב בלפר הוא רופא בכיר במחלקת עיניים בביה"ח סורוקה בב"ש
