"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אבו מאזן הוא מקסם שווא

,עודכן

עם כניסת הפסקת האש לתוקף מתגברים הדיבורים על כך שצו השעה הוא חיזוקו של אבו מאזן והסתמכות עליו שיביא את הפתרון הנדרש לרצועת עזה, כלומר: פירוזה מנשק. בחינה קרה ועניינית מראה כי אין לנו דבר מסוכן יותר מאשר להסתמך על מקסם השווא הזה.

ראשית, הרש"פ אינה מסוגלת כיום למנוע הפיכה צבאית נגדה כמו זו שביצע חמאס ברצועת עזה בשנת 2007. הסיבה היחידה שאנשיה לא חוסלו בידי שותפיהם לממשלת ה"אחדות" היא שצה"ל מגן עליהם יומם וליל. הם נהנים כאן משותפות אינטרסים עם ישראל אשר מבצעת סיכול מתמיד של ניסיונות התחמשות והתארגנות טרור ממוסד ביו"ש. אנו שומעים גם התפעלות מכך שיש שיתוף פעולה ביטחוני איתנו, אבל זה בא מתוך יצר ההישרדות שלהם עצמם ולא מכיוון שהצטרפו פתאום לתנועה הציונית. לכן הרש"פ לא תפרוק את ארגוני הטרור ברצועה מנשקם גם אם תתחייב לכך.

שנית, מדינות ערב המתונות נמצאות כיום בשיתוף אינטרסים המנותק מאבו מאזן ולעיתים אף מנוגד לתמיכה בו. שיתוף האינטרסים שלהן עם ישראל נובע מהכרתן בכך שייתכן מאוד שיידרשו לעזרתה הצבאית נגד אויביהם האידיאולוגיים דוגמת דאעש או איראן. מרתק היה לראות את חבר דאעש על רקע דגלו השחור יורק ודורך על דגל אש"ף ומקלל את הרש"פ מכיוון שמדינת לאום ערבית מנוגדת לאידיאולוגיה שלו. ירדן מבינה שתזדקק לעזרתנו כאשר אלה יגיעו לגבולה המזרחי, בין שישראל תפרק את הרש"פ ובין שתקים לה מדינה.

שלישית, חיזוק אבו מאזן מסוכן בגלל האידיאולוגיה שלו, שאותה הוא מסתיר במגעיו עם ישראל ועם העולם המערבי. בראיון בטלוויזיה הפלשתינית הבהיר בנו, יאסר, באופן חד־משמעי ובניגוד גמור לדברי אביו "נחזור לצפת, בפלשתין" ואף קרא לבנו, נאדר, לומר זאת כדי להראות שהוא מנחיל זאת גם לבניו. כל מעשי אבו מאזן נועדו ללמד את הדור הבא שיש לסלקנו בכוח הנשק באמצעות הוראת האמנה הפלשתינית במערכת החינוך ברש"פ, אף שהוא שורד על כידוני צה"ל.

רביעית, הרש"פ כבר הפרה התחייבות לפירוז. הספיק לנו השיעור עד חומת מגן כדי להבין לאן נגיע עם מדינה פלשתינית ביו"ש.

ולבסוף, קיימת אפשרות סבירה ששלטון הרש"פ יופל אחרי שנמסור את יו"ש לריבונותו. זה יכול להיות בגלל מאבקים פנים־פלשתיניים או בגלל כיבושה על ידי ארגון דוגמת דאעש. מנהרות תקיפה היוצאות בלב ירושלים, בכפר סבא או בנתב"ג, בתוספת טפטוף פצמ"רים וטילים, יאלצו את ישראל לפלוש למדינה ריבונית. הנזק הביטחוני והנזק המדיני עקב הפרה כזו של החוק הבינלאומי יהיו עצומים.

אבו מאזן אינו עובד אצלנו ולכן לא זו בלבד שהוא אינו הפתרון, בעצם הוא הבעיה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר