"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רותמים את העגלה

,עודכן
0

ועדת שניט, המבקשת לנסח ולהסדיר מחדש יחסי הורים גרושים וילדיהם, תניח בקרוב את המרעום, שיפעיל את הפצצה במלחמה בין אבות לאמהות בישראל.

הוועדה מציעה גישה מהפכנית, של אחריות שווה בין הורים, וקוראת לבטל את "חזקת הגיל הרך", הסעיף בחוק שקובע שאמהות מקבלות "משמורת" על ילדים עד גיל 6 בהליכי גירושים, ולהחליפו בהגדרה עדכנית של "אחריות הורית". הסעיף החדש אמור לקבוע כי זכותו של הילד היא ששני הוריו יהיו אחראים לשלומו ולרווחתו, וכי אף אחד מהם אינו פטור מאחריות זו.

אין ספק שזו יוזמה מבורכת, וכוונת חברי הוועדה נגזרה מהרצון לקדם שוויוניות, והתאמה של החוק לסטנדרטים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות.

אלא שהוועדה רתמה את העגלה לפני הסוסים, כשראתה לנגד עיניה רק את המצב הרצוי ולא את המצב המצוי. הוועדה התעלמה מהמציאות הישראלית, שבה הדין הדתי הוא הדין השולט, ועל פיו נישאים ומתגרשים. הדין מעניק יתרון לגברים בנושאי אישות. הם המגרשים הבלעדיים וללא הסכמת הגבר אין גט.

"חזקת הגיל הרך" היא חזקה אחת בתוך מכלול של דיני המשפחה, המסדירים את כל נושא הקמת המשפחה ופירוקה, וגורמים לחוסר שוויון בתהליך הגירושים. נשים נאלצות לוותר על רכוש, מזונות וזכויות שמגיעות להן כדי לקבל את הגט המיוחל.

אם יבטלו את החזקה, הדיון המשפטי על החזקת הילד יהפוך כלי נוסף בסחטנות ויביא להרעה במצבן של מסורבות גט ועגונות. הניסיון להשוות את מצבנו לאירופה ולארצות הברית, מדינות שיש בהן נישואים אזרחיים, הוא לא תקף.

קיימת דילמה אמיתית, האם חוקים שנחקקו לפני כ-40 שנה מתאימים לישראל של 2010-

אולי צריך לאמץ את המלצות ועדת שניט, ששואפת לחברה שוויונית יותר-

מדובר בחוקים ישנים, אנכרוניסטיים, שמסייעים בהנצחת הסטריאוטיפים, שנשים הן המטפלות בילדים. ואילו היום אנחנו עדים לשינוי גדול ביחסם של גברים לגידול ילדים, לעומת מה שנהוג היה לפני שנים רבות. גברים שותפים בגידול הילדים, מחתלים ומטפלים, וההעברה האוטומטית של הילד לחזקת האישה גורמת לנחיתות מסוימת במעמדם כשהם מבקשים להתגרש.

אלא שאסור לשכוח שהנחיתות האמיתית היא של נשים, והיא ניכרת בכל תחומי החיים. למרות שנחקקו חוקים שוויוניים בנוגע לנשים, מצבן של נשים לא התקדם רבות מאז, ואי-השוויון נמשך.

אמנם נחקק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ויש חוק הקובע שכר שווה לעובד ולעובדת, אך בפועל ישנה חלוקה לא שווה בנטל בין נשים לגברים. עדיין נשים הן אלו שמטפלות בילדים ועוזבות את העבודה כשהילד נולד ולא הגברים. ודווקא בשאלת החזקה על הילדים מנסים ליצור שוויון.

ההמלצות לשנות את החוק בנוגע למשמורת מקדימות את זמנן, כשנהיה חברה שוויונית, שבה גברים ונשים חולקים שווה בשווה בנטל הבית, הפרנסה והחינוך, ונשים יוכלו לנהל מאבק משפטי על גירושים בתנאי פתיחה שווים, אפשר יהיה לבטל את המסירה האוטומטית של ילדים קטנים לחזקת האם.

מי שדוגל בעקרונות של שוויון, ורוצה לחולל מהפכה בתחום הגירושים וכן להקטין את הקונפליקט בין ההורים, מתוך דאגה לטובת הילדים, לא יכול לפתור נקודה אחת במכלול חוסר השוויון. המאבק צריך להיות להנהגת נישואים אזרחיים בישראל.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר