שביל האבנים

לאורך כל הדרך, מעלה אל היישוב מי עמי, עוקף אום אל-פחם, השתרע נחשול ארוך של שוטרים חמושים בסרבלים שחורים, קסדות, מגינים ורימוני עשן וגז. כולם מוכנים לפעולה. השקט של שעת הבוקר המוקדמת על גבעות ואדי ערה עמד בסתירה מוחלטת לתמונות המלחמה האלה, ובישר על הרעש הצפוי.

במשטרה רצו שאנשי הימין שיגיעו לעצרת יהיו רחוקים ככל האפשר מפתיל האש שעלול להידלק. המתחם שהוקצה לפעילי הימין היה רחבה בשכונת הקשתות, השכונה הדרומית ביותר באום אל-פחם, על קצה גבול היישוב מי עמי.

09:00: כוחות המשטרה נכנסים לכוננות. ארבע שורות צפופות של לוחמים חוסמות את הרחוב הצר. מטרים ספורים אחריהם - שורת פרשים. לפני הכוח עומדים עשרות מתושבי העיר, מגובים בח"כים ערבים ובכמה פעילי שמאל. בלטה במיוחד קבוצה של נטורי קרתא שהחזיקה בדגלי פלשתין ובכרזות נוסח "לציונים אין כאן מקום".

10:00: השוטרים שומעים בקשר כי פעילי הימין יורדים מהאוטובוסים. הדריכות ממריאה. נשמע הבום הראשון. אבנים מתחילות להתעופף.

כגוש אחד מתחילים כוחות המשטרה להתקדם אל עבר מיידי האבנים, שמגיחים מכל עבר. הקולות המוכרים מתחילים להרעיד את הגבעות סביב. הכוח המשטרתי יורה ומסתער, ורעולי הפנים מיידים אבנים ומנסים לחמוק - הכל לעיני התושבים שמציצים מהמרפסות. באותם רגעים בדיוק, במרחק שכמעט לא נראה לעין, מפגינים פעילי הימין. כך במשך שעה שלמה: אלה זורקים אבנים, אלה מסתערים, לוכדים מיידי אבנים, וחוזר חלילה. ואז שוב נשמע בקשר: פעילי הימין עזבו.

כולם נושמים לרווחה. ההוראה - לצמצם כוחות. התושבים במרפסות צופים בסצנת הסיום של סרט המלחמה שהוקרן בשידור חי. ברחוב מאות בקבוקי מים זרוקים וערימות של אבנים, עדות למה שאירע בשעתיים האחרונות.

סיכום היום: שני ח"כים וארבעה שוטרים פצועים, עשרה צעירים רעולי פנים עצורים, 4 מיליון שקלים הוצאות ו-1,500 שוטרים מכל הארץ מותשים. אבל במשטרה מלאי סיפוק. ההתלהמות נשארה מקומית בלבד, והשקט שב לוואדי ערה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו