כמעט 400 אלף מסמכי זוועה מעוררים חלחלה של עינויים קשים במהלך המלחמה בעיראק הודלפו לאתר ויקיליקס ופורסמו בתזמון אחיד בכמה עיתונים חשובים בעולם. הצבא האמריקני, ובעיקר משתפי הפעולה העיראקים שפעלו בשירותו, התעללו בעצורים ובחשודים. הממשל טייח. כיסה את העובדות מתחת לשטיח. עד שהגיעה "ההדלפה הגדולה בהיסטוריה" והכל נחשף. היכן ריצ'ארד גולדסטון? בצלם? שייטי המרמרה הטורקים? נאלמו דום. מה יעשו לאמריקה? יעתיקו את מרכז האו"ם מניו יורק לדמוקרטיה של פקיסטן? יעמידו את ברק אובאמה לדין בהאג? הבל. העולם דואג לזכויות האדם רק כאשר הן מופרות בשולי השוליים על ידי ישראל ולעולם לא כאשר הרשע מגיע לשיאו כשמשטרים דיקטטוריים בכלל ומוסלמיים במיוחד נוהגים בעצירים חסרי ישע באורח שטני. במהלך מבצע עופרת יצוקה הורה מפקד גבעתי, אלוף משנה אילן מלכה, להפעיל את חיל האוויר ונהרגו 21 עזתים, בהם אזרחים, ונפתחה חקירה נגדו. מה בין זה לבין מה שעשו האמריקנים ומשתפי הפעולה שלהם בעיראק- איש אינו עומד על ההבדל התהומי בין המעשים - שאכן לא ייעשו - בידי צה"ל לבין אירועי הזוועה הנערכים בשורות צבאות הדמוקרטיה הנלחמים הרחק מארצם. נכון, זה מעורר צמרמורת, פרסום 390 אלף מסמכים מאפשר לעמוד על ההבדל המוסרי בין צה"ל לבין האחרים. זו עובדה שאינה הופכת את צה"ל לצבא מלאכים, אבל הוא רחוק מהתיאורים שמייחסים לו זרים וקיצונים ישראלים החותרים תחת הלגיטימיות של מדינת היהודים. שלוש עובדות ראויות להיזכר: * חוקי וכללי זכויות האדם חייבים להיות יעד לכל צבא הגון גם בשעת מלחמה. הם גם מבחן לקמוס המצדיק העמדה לדין של חיילים שהתפרעו שלא לצורך. אבל מצב מלחמה הוא טירוף-דעת-ברשות, ובעיצומה של לחימה יש לגלות הבנה גם ללב החיילים המבקשים להשיג מידע מהיר או להגן על עצמם, ולא כל הפרה של הכללים מצדיקה העמדה לדין. * אנשי זכויות האדם - שפעילותם רצויה, ולו רק כדי שהאמת תיוודע - חייבים לדעת כי הכללים צריכים להשתנות. מפני שהטרור לוחם מתוך האוכלוסייה, ואבד הכלח מעל התפישה שלפיה ההפרדה בינה לבין לוחמים סדירים יכולה להישמר בכל מצב של ירי. הכללים טובים למלחמה שאינה קיימת עוד. צריך להתאימם למציאות החדשה. * נכון שדמוקרטיות מבקשות לנהוג באורח הומני במנותק מהשאלה אם אויביהן אכזריים ורצחניים ודיקטטוריים. אבל במציאות יש שאיפה טבעית לאיזון יחסי. כאשר שום מסמכים אינם דולפים על התנהלות אנשי הטרור של האיסלאם הקיצוני, ודעת הקהל אינה יודעת דבר על פשעי המלחמה החמורים ביותר המתרחשים מעברו השני של המתרס - ההשלמה עם העינויים-מבית גוברת. אפשר לדרוש מצבא דמוקרטי יותר מאשר מטרוריסטים-רוצחים, אבל לא הכל מצד אחד ושום דבר מאויבו. הפרסום באתר ויקיליקס, שהביא לתגובה נזעמת של הילארי הילטון, אינו סוף פסוק. הוא יגרום לשתי התפתחויות: אדישות של דעת הקהל בדמוקרטיה למה שעושים חייליה בחקירת טרוריסטים של האויב, ודרישה לקבוע כללים חדשים להתנהגות. זה נורא, אבל זו האמת. תתעוררי אמריקה.
