"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זהירות ויוזמה בשלב האחרון

,עודכן

הסחרחרת שמלווה כבר 25 ימים את הלחימה בעזה שוב נטתה אתמול למטה: מה שהתחיל כיום טוב עם התקדמות ניכרת בתהליך ניטרול המנהרות, התהפך בשעות הערב כאשר הגיעו הדיווחים על פגיעת הפצמ"ר בריכוז של אנשים במועצה האזורית אשכול.

זאת הפעם השנייה השבוע שפצצת מרגמה פוגעת בשטח סמוך לגדר. בעקבות האירוע הקודם הוסטו חלק משטחי הכינוס מזרחה, כדי להרחיק אנשים מטווח המרגמות.

ועדיין, בתום הלחימה תתחייב בדיקת עומק של הנושא, לרבות בנוגע למילוי ההנחיות בתוך שטחי הכינוס וההיערכות על רקע העובדה שלעיתים קרובות נוחתות המרגמות ללא התרעה מוקדמת.

התקרית הקשה אמש העיבה כאמור על התקדמות שנרשמה בתחום המנהרות. במגעים עם הדרג המדיני הציג צה"ל הערכה מפורטת כמה זמן בדיוק ייקח לו להשלים את תהליך ניטרול המנהרות (המידע שנמסר לשרי הקבינט היה יותר ברור ומפורט מההגדרה הכללית של "כמה ימים" שנאמרה לתקשורת), ואם יעמדו כוחות ההנדסה בקצב שנקבע תוכל ישראל לבשר בראשית השבוע הבא כי כל המנהרות ההתקפיות שהיו ידועות טופלו.

בהמשך לכך תידרש ההכרעה המדינית. כרגע נדמה כי המגעים להסדר תקועים, על רקע הימנעות חמאס מהיענות לתכתיב המצרי לגבי הרכב המשלחת הפלשתינית שתגיע לשיחות בקהיר. בהיעדר פתרון בזמן הקרוב, תידרש ישראל לקחת יוזמה: או להעמיק את הפעולה, או להסיג את הכוחות לשטח ישראל. נתניהו, יעלון וגנץ לא מתלהבים מהרחבת המבצע, ובהיעדר הסדרה הם עשויים לאשר נסיגה חד־צדדית (כפי שעשתה ישראל בסיומו של מבצע "עופרת יצוקה"). במקרה כזה תכריז ישראל כי ניצחה משום שהשיגה את היעדים שהציבה לעצמה - ניטרול המנהרות, פגיעה קשה בארגוני הטרור ברצועה וצמצום האיום על העורף - ועם ההתייצבות על הגדר תזהיר את חמאס כי המשך ירי הרקטות יוביל לחידוש הפעילות הצבאית כנגדו.

בכירים במערכת הביטחון סבורים כי גם בתסריט כזה צריכה הנסיגה לכלול מחוות ישראליות כלפי עזה, בעיקר בהקשרים של הקלת המצור. מהלך כזה לא רק יקל על סבל האזרחים, אלא יסייע לישראל בהתמודדות הקשה שצפויה לה עם הביקורת העולמית על היקף הנפגעים וההרס שגרם צה"ל בעזה. המשלים למהלך כזה אמור להיות מהלך לחידוש המגעים המדיניים עם אבו מאזן: גם כדי לקבל עוד מנת לגיטימציה בעולם, ובעיקר משום שבישראל מעוניינים לראות את כוחות הרשות הפלשתינית ממלאים תפקיד בפיקוח על מעבר רפיח וציר פילדלפי, ובעתיד אולי גם בתוך הרצועה.

עד שזה יקרה, נמשכים מאמצי חמאס לנצל את ימי הלחימה (האחרונים?) לגבות מחיר מצה"ל, בדגש על האיום העיקרי שמדיר שינה מעיני המפקדים - חטיפה. הכוחות מודעים לכך, ונדרשים לשמור על מתח מבצעי גבוה גם במה שנדמה לרגעים כמו "זמן פציעות", כדי לוודא שחמאס לא מגיע להישג רגע לפני שריקת הסיום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר