זהירות ויוזמה בשלב האחרון

הסחרחרת שמלווה כבר 25 ימים את הלחימה בעזה שוב נטתה אתמול למטה: מה שהתחיל כיום טוב עם התקדמות ניכרת בתהליך ניטרול המנהרות, התהפך בשעות הערב כאשר הגיעו הדיווחים על פגיעת הפצמ"ר בריכוז של אנשים במועצה האזורית אשכול.

זאת הפעם השנייה השבוע שפצצת מרגמה פוגעת בשטח סמוך לגדר. בעקבות האירוע הקודם הוסטו חלק משטחי הכינוס מזרחה, כדי להרחיק אנשים מטווח המרגמות.

ועדיין, בתום הלחימה תתחייב בדיקת עומק של הנושא, לרבות בנוגע למילוי ההנחיות בתוך שטחי הכינוס וההיערכות על רקע העובדה שלעיתים קרובות נוחתות המרגמות ללא התרעה מוקדמת.

התקרית הקשה אמש העיבה כאמור על התקדמות שנרשמה בתחום המנהרות. במגעים עם הדרג המדיני הציג צה"ל הערכה מפורטת כמה זמן בדיוק ייקח לו להשלים את תהליך ניטרול המנהרות (המידע שנמסר לשרי הקבינט היה יותר ברור ומפורט מההגדרה הכללית של "כמה ימים" שנאמרה לתקשורת), ואם יעמדו כוחות ההנדסה בקצב שנקבע תוכל ישראל לבשר בראשית השבוע הבא כי כל המנהרות ההתקפיות שהיו ידועות טופלו.

בהמשך לכך תידרש ההכרעה המדינית. כרגע נדמה כי המגעים להסדר תקועים, על רקע הימנעות חמאס מהיענות לתכתיב המצרי לגבי הרכב המשלחת הפלשתינית שתגיע לשיחות בקהיר. בהיעדר פתרון בזמן הקרוב, תידרש ישראל לקחת יוזמה: או להעמיק את הפעולה, או להסיג את הכוחות לשטח ישראל. נתניהו, יעלון וגנץ לא מתלהבים מהרחבת המבצע, ובהיעדר הסדרה הם עשויים לאשר נסיגה חד־צדדית (כפי שעשתה ישראל בסיומו של מבצע "עופרת יצוקה"). במקרה כזה תכריז ישראל כי ניצחה משום שהשיגה את היעדים שהציבה לעצמה - ניטרול המנהרות, פגיעה קשה בארגוני הטרור ברצועה וצמצום האיום על העורף - ועם ההתייצבות על הגדר תזהיר את חמאס כי המשך ירי הרקטות יוביל לחידוש הפעילות הצבאית כנגדו.

בכירים במערכת הביטחון סבורים כי גם בתסריט כזה צריכה הנסיגה לכלול מחוות ישראליות כלפי עזה, בעיקר בהקשרים של הקלת המצור. מהלך כזה לא רק יקל על סבל האזרחים, אלא יסייע לישראל בהתמודדות הקשה שצפויה לה עם הביקורת העולמית על היקף הנפגעים וההרס שגרם צה"ל בעזה. המשלים למהלך כזה אמור להיות מהלך לחידוש המגעים המדיניים עם אבו מאזן: גם כדי לקבל עוד מנת לגיטימציה בעולם, ובעיקר משום שבישראל מעוניינים לראות את כוחות הרשות הפלשתינית ממלאים תפקיד בפיקוח על מעבר רפיח וציר פילדלפי, ובעתיד אולי גם בתוך הרצועה.

עד שזה יקרה, נמשכים מאמצי חמאס לנצל את ימי הלחימה (האחרונים?) לגבות מחיר מצה"ל, בדגש על האיום העיקרי שמדיר שינה מעיני המפקדים - חטיפה. הכוחות מודעים לכך, ונדרשים לשמור על מתח מבצעי גבוה גם במה שנדמה לרגעים כמו "זמן פציעות", כדי לוודא שחמאס לא מגיע להישג רגע לפני שריקת הסיום.