הידעתם? משמעותה של המילה "סטודנט" בלטינית היא "לכוון את התלהבות לעבר משהו", אז יסלחו לי נא הקוראים אם אנסה לצנן את ההתלהבות. שנת הלימודים האקדמית מתחילה היום, גם אצלי, וקשה לומר "שלום כיתה א'" עם חיוך. לא קל להיות סטודנט.
כשאתה סטודנט, אתה כמעט תמיד צריך להיות נווט מוצלח, בעיקר בין התואר לבין העבודה לבין המשפחה, ואם זכית, אז גם בן/בת הזוג מחייבים התאמצות. ואחרי שסיימת את הניווט בהצלחה, אתה מגיע אל נקודת סיום התואר מותש, או מותש ונשוי.
אבל אולי יש משהו במשמעות הלטינית של המילה "סטודנט". רוב הסטודנטים בעולם מצליחים לתמרן בין כל המטלות ולסיים את התואר לצד בילויים אופייניים לגילם. בד בבד, הם גם הציבור האכפתי ביותר בחברה. במהלך ההיסטוריה הקרובה והרחוקה היו לא מעט מקרים שבהם עמדו סטודנטים במרכז המחאה הציבורית. די אם נזכיר את כיכר טיאנאנמן במרכז בייג'ין, ש"נכבשה" על ידי סטודנטים סינים מרחבי המדינה שדרשו לערוך רפורמות בשלטון הקומוניסטי. חלק מהסטודנטים היו מוכנים לשלם על כך גם בחייהם, וחלקם שילמו. ואם אותם שכחתם, אז זה המקום להזכיר את מרד הסטודנטים נגד שלטון האייתוללות לפני שנה בטהרן, מרד שדוכא באכזריות. עיני כל העולם היו נשואות אז למחאתם של הסטודנטים האיראנים, מחאה שיכולה היתה לשנות את פני המזרח התיכון לו היתה מצליחה.
לא כל מחאה מצליחה, כמובן, אבל האנרגיה שמביאים איתם הסטודנטים המוחים מניעה תהליכי עומק שלעיתים לא ניכרים מיד, אבל הם משמעותיים.
יש גם מחאות מתוחכמות יותר מהפגנות סוערות. בעשרות קולג'ים ואוניברסיטות בארה"ב מפעילים סטודנטים פרו-פלשתינים הפגנות קטנות בדמות מסיבות קונספט עמוסות נרגילות ובקלאוות אוריינטליות לרוב. השיטה הזו נושאת פרי ומטה את דעת הציבור האמריקני לטובת הצד הפלשתיני ונגד ישראל. למרבה הצער, מנגד עדיין לא ניכרת תגובה סטודנטיאלית רצינית של תומכי ישראל בארה"ב.
ובארץ, האם הסטודנטים שלנו פעילים מספיק? אלה נאבקים בעיקר מול החיים הקשים של יוצאי צבא וזוגות צעירים. הצורך לעבוד כדי לממן את שכר הדירה הגבוה בקרבת האוניברסיטאות הגדולות - למשל בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע - תופס את מרבית זמנו של הסטודנט הישראלי הממוצע. זאת, בלי שנזכיר את התשלום על שכר הלימוד, שגם הוא "קורע" את המשכורת הממוצעת של אותו סטודנט.
שכר הלימוד הגבוה היה גם הסיבה למחאה הסטודנטיאלית החריפה האחרונה בישראל. זה קרה ב-2007, כאשר מסקנות ועדת שוחט הציעו להעלות את שכר הלימוד - והוציאו לרחובות עשרות אלפי סטודנטים שהשביתו את הלימודים למשך יותר מחודש בחלק מהאוניברסיטאות. זו היתה מחאה נחוצה, אם כי מדובר היה במאבק למען רווחת חייהם של הסטודנטים עצמם. מתי תתארגן כאן מחאה חריפה בנושא מדיני או חברתי?
וזו הנקודה העיקרית. להשלים תואר זה חשוב, אבל במדינה טעונת נושאים חברתיים ומדיניים שנויים במחלוקת כשלנו, מן הראוי שאנו, הסטודנטים, נשמיע את קולנו ונשתתף במאבקים שיוכלו להביא לשינויים מבורכים, ולא נסתפק רק במאבק על ציונים טובים.
אז קדימה, עם שלטים, אל הרחובות!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו