מדינת ישראל היא, כידוע, מדינה יהודית. מדינת הלאום היחידה של העם היהודי. חלום של דורות רבים שהתגשם בימינו. התנועה הציונית המודרנית, שהתעוררה במאה ה-19, לא נוצרה יש מאין. היא נבנתה על אלפי שנים שבהן יהודים בכל תפוצות גלותם התפללו שלוש פעמים ביום לשיבת ציון וירושלים.
היהודים מעולם לא השלימו עם יציאתם לגלות ולא ניתקו את עצמם מהתקווה לחזור ביום מן הימים לארץ ישראל, תקווה שהיה בה תמיד גם מימד מעשי של ניסיונות להגיע לארץ ישראל, לחיים שלמים, לביקור או לקבורה.
צעירים רבים שגדלו במדינת ישראל וחונכו במוסדות החינוך שלה יודעים מעט מאוד על מורשתו היהודית והציונית של עמם. זו תוצאה עגומה של עשרות שנים שבהן נעשה ניסיון לשנות את מהותה של מדינת ישראל. להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. כאילו מדינת ישראל אינה עוד מדינת לאום אלא מדינה ניטרלית, בלי שום ייחודיות, כאילו המדינה אמורה להיות מנותקת מהמורשת ההיסטורית של העם היהודי. הנתק הזה מהווה סכנה קיומית של ממש למדינה משום שהוא סותר את מהותה.
יתרה מכך: הניתוק שבין המדינה ליהדותה סותר למעשה את חוקי היסוד של מדינת ישראל, שהם, בפועל, חוקת המדינה. בחוקי היסוד נקבע כי ערכיה של מדינת ישראל הם ערכים יהודיים ודמוקרטיים. חיבור הכרחי של עבר, הווה ועתיד. חיבור שהמחוקק ראה בו את שורש הווייתה ומהות קיומה של המדינה. על פני כל הגלובוס יש הרבה מדינות דמוקרטיות שאינן מדינות יהודיות. אך מדינה יהודית ודמוקרטית יש רק אחת.
בשם טיעון זה אנו דורשים גם מאויבינו, שאיתם אנו מנהלים משא ומתן, להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וזו דרישה בסיסית.
* * *
מדינה היא מכשיר להגשמת ערכים. אותם ערכים מייצרים את הלכידות החברתית שהיא תנאי לקיומה של מדינה, תנאי לנכונות למסור את הנפש על הגנתה.
לא היה צורך ביותר מ-20 אלף קורבנות במלחמות ישראל כדי להגן על דמוקרטיה מערבית קטנה בלב המזרח התיכון העוין. יש דמוקרטיות רבות בעולם שבהן החיים קלים והסכנות הקיומיות קטנות יותר. אבל אנחנו מוכנים להילחם ולמסור את נפשנו אם צריך כדי להגן על המדינה היהודית.
* * *
התיקון לחוק האזרחות הוא תיקון סמלי. מספר המבקשים להתאזרח בישראל מדי שנה אינו גדול, מדובר באלפים ספורים. עם זאת, יש בתיקון לחוק אמירה חשובה כלפי כל אלה המבקשים לנתק את המדינה מיהודיותה. התיקון מהווה יסוד חינוכי המשתלב במהלכים נוספים שנועדו לחזק את הזיקה שבין המורשת היהודית למדינה.
כל אדם המבקש להתאזרח במדינה מסוימת אמור לקבל על עצמו את ערכיה של אותה מדינה. נאמנות למדינה אין משמעותה נאמנות לכלי שנקרא מדינה, כשם שלשרברב אין נאמנות למברג. הצהרת ההתאזרחות באה להבטיח כי המתאזרח מקבל על עצמו ומבין את משמעות הווייתה של המדינה שאליה הוא מבקש להצטרף. וזה אך טבעי: הרי גם למועדון חברים לא מקבלים כל אחד.
בכל מדינה נאורה מקובל להתנות את קבלת האזרחות במבחנים מסוימים. הצהרת הנאמנות היא למעשה המינימום שניתן לדרוש ממי שמבקש להצטרף לאחת המדינות המיוחדות והמופלאות שישנן היום בעולם - מדינה יהודית ודמוקרטית.
למעשה, התיקון לחוק הוא הגיוני, ראוי, ובמידה רבה מהווה החזרת עטרה ליושנה. עטרה שאבדה בעשרות השנים האחרונות ומתחילה לחזור למקומה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו