"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקונגרס האמריקני: תעודת ביטוח לישראל

,עודכן

האם לנשיא אובאמה יש מנופי לחץ משמעותיים על ישראל כפי שנהוג להציג? התשובה אינה חיובית בהכרח. בניגוד לישראל, שיטת הממשל בארה"ב מציבה מול הנשיא את הקונגרס השווה לו בעוצמתו, ובכוחו לשנות, לבטל, ליזום, לתקצב ו"לייבש" מדיניות בתחומי פנים, חוץ וביטחון.

לשמחתנו, הקונגרס מפגין בשיטתיות תמיכה סוחפת בישראל, ומאז 1993 מאגף את הממשל האמריקני מימין. הקונגרס הוא שהביא להפסקת המעורבות הצבאית האמריקנית בווייטנאם, באנגולה ובניקרגואה; לפתיחת שערי בריה"מ להגירה; לשדרוג דרמטי של שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני בין ישראל לארה"ב; מנע קיצוץ בסיוע החוץ לישראל; הביא למשלוחי נשק מתוחכם לישראל; ומונע אשרור אמנה בינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני. מחוקקים דמוקרטים אילצו את אובאמה למנוע את גינוי ישראל במועצת הביטחון בגין ההתנחלויות.

אף על פי שאובאמה משתוקק לקדם את העניין הפלשתיני על ידי נסיגה ישראלית סוחפת, הוא אינו רואה בעניין הפלשתיני יעד מרכזי כמו הרפורמה בתחומי הבריאות, ההגירה, האנרגיה והרווחה, מינוי שופטים ושיקום הכלכלה, שקידומם מחייב תמיכת המחוקקים הדמוקרטים, שרובם תומך מושבע בישראל. אובאמה לא יקריב את שיתוף הפעולה החיוני עם המחוקקים הדמוקרטים על מזבח העניין הפלשתיני.

העניין הפלשתיני אינו ציר מרכזי בעיצוב יחסי ישראל־ארה"ב, ולכן נוסק שיתוף הפעולה האסטרטגי למרות אי־ההסכמה העמוקה בין כל נשיאי ארה"ב וראשי הממשלה מ־1948. אינטרס ארה"ב חורג מהעניין הפלשתיני, שהשפעתו המוגבלת על התפתחויות אזוריות מופגנת על ידי הצונאמי הערבי שאינו קשור לעניין הפלשתיני.

תרומת ישראל לאינטרסים אמריקניים חיוניים הפכה את יחסי המדינות לכביש דו־סטרי של תועלת, בייחוד על רקע ירידת הפרופיל הצבאי האמריקני והתרומה הגואה של ישראל לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות בארה"ב. לדוגמה, ארה"ב מסייעת בהצטיידות כיפת ברזל ובתמורה מקבלת טכנולוגיה ייחודית והעברה הדרגתית של הייצור וכל הייצוא לארה"ב. מרכזי מחקר ופיתוח בישראל מספקים ל־250 חברות היי־טק אמריקניות חידושים פורצי דרך. ישראל היא מעבדה ייחודית בתנאי קרב המעבירה לתעשייה האמריקנית אלפי לקחים/שדרוגים, התורמים מיליארדי דולרים לתעסוקה, לייצוא ולמחקר.

גם אם היה אובאמה יכול להעניש את ישראל באופן משמעותי, לא היה עושה זאת לפני הבחירות לקונגרס בנובמבר 2014, היכולות להעביר את השליטה בסנאט למפלגה הרפובליקנית ולהפוך אותו "לברווז צולע". הצטיירותו כעוין את ישראל - הנהנית מתמיכה רבה של הבוחר האמריקני - תפגע במועמדים הדמוקרטים ותביא אולי לרוב רפובליקני בסנאט, שיהפוך את הקונגרס ללעומתי יותר ויסתום את הגולל על מורשת אובאמה. נשיא כהונה שנייה מאבד מכוחו ככל שמתקרב לתום כהונתו האחרונה.

מבן־גוריון ועד שמיר עמדו כל ראשי הממשלה בלחצים כבדים יותר מהלחץ הנוכחי, עם נכסים צבאיים, כלכליים, דמוגרפיים ודיפלומטיים מצומצמים יותר. כושר עמידתם הביא למתיחות קצרת טווח, אך להערכה ארוכת טווח האחראית לשיתוף הפעולה המיוחד עם ארה"ב.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר