הקונגרס האמריקני: תעודת ביטוח לישראל

האם לנשיא אובאמה יש מנופי לחץ משמעותיים על ישראל כפי שנהוג להציג? התשובה אינה חיובית בהכרח. בניגוד לישראל, שיטת הממשל בארה"ב מציבה מול הנשיא את הקונגרס השווה לו בעוצמתו, ובכוחו לשנות, לבטל, ליזום, לתקצב ו"לייבש" מדיניות בתחומי פנים, חוץ וביטחון.

לשמחתנו, הקונגרס מפגין בשיטתיות תמיכה סוחפת בישראל, ומאז 1993 מאגף את הממשל האמריקני מימין. הקונגרס הוא שהביא להפסקת המעורבות הצבאית האמריקנית בווייטנאם, באנגולה ובניקרגואה; לפתיחת שערי בריה"מ להגירה; לשדרוג דרמטי של שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני בין ישראל לארה"ב; מנע קיצוץ בסיוע החוץ לישראל; הביא למשלוחי נשק מתוחכם לישראל; ומונע אשרור אמנה בינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני. מחוקקים דמוקרטים אילצו את אובאמה למנוע את גינוי ישראל במועצת הביטחון בגין ההתנחלויות.

אף על פי שאובאמה משתוקק לקדם את העניין הפלשתיני על ידי נסיגה ישראלית סוחפת, הוא אינו רואה בעניין הפלשתיני יעד מרכזי כמו הרפורמה בתחומי הבריאות, ההגירה, האנרגיה והרווחה, מינוי שופטים ושיקום הכלכלה, שקידומם מחייב תמיכת המחוקקים הדמוקרטים, שרובם תומך מושבע בישראל. אובאמה לא יקריב את שיתוף הפעולה החיוני עם המחוקקים הדמוקרטים על מזבח העניין הפלשתיני.

העניין הפלשתיני אינו ציר מרכזי בעיצוב יחסי ישראל־ארה"ב, ולכן נוסק שיתוף הפעולה האסטרטגי למרות אי־ההסכמה העמוקה בין כל נשיאי ארה"ב וראשי הממשלה מ־1948. אינטרס ארה"ב חורג מהעניין הפלשתיני, שהשפעתו המוגבלת על התפתחויות אזוריות מופגנת על ידי הצונאמי הערבי שאינו קשור לעניין הפלשתיני.

תרומת ישראל לאינטרסים אמריקניים חיוניים הפכה את יחסי המדינות לכביש דו־סטרי של תועלת, בייחוד על רקע ירידת הפרופיל הצבאי האמריקני והתרומה הגואה של ישראל לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות בארה"ב. לדוגמה, ארה"ב מסייעת בהצטיידות כיפת ברזל ובתמורה מקבלת טכנולוגיה ייחודית והעברה הדרגתית של הייצור וכל הייצוא לארה"ב. מרכזי מחקר ופיתוח בישראל מספקים ל־250 חברות היי־טק אמריקניות חידושים פורצי דרך. ישראל היא מעבדה ייחודית בתנאי קרב המעבירה לתעשייה האמריקנית אלפי לקחים/שדרוגים, התורמים מיליארדי דולרים לתעסוקה, לייצוא ולמחקר.

גם אם היה אובאמה יכול להעניש את ישראל באופן משמעותי, לא היה עושה זאת לפני הבחירות לקונגרס בנובמבר 2014, היכולות להעביר את השליטה בסנאט למפלגה הרפובליקנית ולהפוך אותו "לברווז צולע". הצטיירותו כעוין את ישראל - הנהנית מתמיכה רבה של הבוחר האמריקני - תפגע במועמדים הדמוקרטים ותביא אולי לרוב רפובליקני בסנאט, שיהפוך את הקונגרס ללעומתי יותר ויסתום את הגולל על מורשת אובאמה. נשיא כהונה שנייה מאבד מכוחו ככל שמתקרב לתום כהונתו האחרונה.

מבן־גוריון ועד שמיר עמדו כל ראשי הממשלה בלחצים כבדים יותר מהלחץ הנוכחי, עם נכסים צבאיים, כלכליים, דמוגרפיים ודיפלומטיים מצומצמים יותר. כושר עמידתם הביא למתיחות קצרת טווח, אך להערכה ארוכת טווח האחראית לשיתוף הפעולה המיוחד עם ארה"ב.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!