פישר צודק (אבל גם שטייניץ)

שר האוצר אמר אתמול כי הקשרים בין משרדו לבנק ישראל מצוינים. העניין הוא שאילו הקשרים בין האוצר לבנק היו תקינים, לא היה צורך להכריז על תקינותם.

באחרונה היו מקרים שבהם התקבל הרושם כי שר האוצר מחפש לריב עם נגיד בנק ישראל, כאשר לחזית נשלח ד"ר אבי שמחון. יועצו הבכיר של שטייניץ מתח ביקורת על ההחלטה הכפולה של הנגיד להעלות את הריבית ברבע אחוז ל-2%, ובמקביל להמשיך עם רכישות הדולרים.

ארבעת שרי האוצר שקדמו לשטייניץ - נתניהו, אולמרט, הירשזון ובר-און - הבינו שעדיף שיתוף פעולה עם פישר על פני מלחמות יוקרה. הדבר היה נכון אז ונכון שבעתיים היום: המשק יצא כמעט לחלוטין מהמיתון, אבל טרם נחלץ לחלוטין מסכנות המשבר הפיננסי העולמי.

במהות הוויכוח, גם שטייניץ וגם פישר צודקים: המדיניות הכלכלית נמצאת בפלונטר, כאשר מדיניות רכישות הדולרים של בנק ישראל הגיעה למבוי סתום. הריבית לבדה לא יכולה לפתור את משבר ההיצע והמחירים בדיור, ומנגד, ייקח זמן עד שצעדי הממשלה יגדילו את ההיצע של הדירות. הריבית היא כלי שבנק ישראל חייב להשתמש בו לבלימת האינפלציה והזרמת כסף זול לבורסה. גם הנגיד פישר יודע שמדיניות רכישות הדולרים מיצתה את ייעודה: התכנון במארס 2008 היה לרכוש כמה מיליארדי דולרים להגדלת רזרבות המט"ח. אף אחד לא העריך שזה יתגלגל לגל קניות של יותר מ-30 מיליארד דולרים.

כדי להיחלץ מהפלונטר צריך שיתוף פעולה רציני בין פישר לבין שטייניץ.