בקעת הירדן: גבול, לא "נוכחות"

את ההצעה האמריקנית להמשך גזירת ההקפאה המלווה בגלולת רעל מוסווית - נוכחות חיילי צה"ל בבקעת הירדן - אסור לנו לבלוע בשום מחיר. זה מה שמקבלים כשמסכימים לדון על "סידורי ביטחון" ולא על זכותנו לגבולות בני הגנה. שלושה הם צורכי הביטחון הבסיסיים שלנו במו"מ עם הפלשתינים:

עומק אסטרטגי - רוחבה של ישראל מנהר הירדן ועד הים התיכון הוא בממוצע 64 ק"מ! זהו עומק אסטרטגי זעיר שחשיבותו רק עולה בעידן האיום בהתגרענות המרחב, הטילים הבליסטיים והרקטות ארוכות הטווח.

מרחב עומק הגנתי - בתקופה שבה כוחות ארה"ב יוצאים מעיראק, איראן שועטת לנשק גרעיני וטורקיה מצטרפת לציר הרשע, אין יותר "סבירות קטנה למלחמה". הכרח לשמר בידינו אפשרות להגנה נגד התקפה ממזרח.

מרחב לחימה בטרור - רק נוכחות ישראל על כל המעטפת המזרחית של אזור יהודה ושומרון תאפשר מימוש פירוז אמיתי של הישות הפלשתינית, שהוא כידוע אחד התנאים הבסיסיים שהציבה ישראל להסכמתה ל"שתי מדינות לשני עמים".

מרחבי הגנה חיוניים אלה נמצאים רק בבקעת הירדן! על נתניהו להמשיך לעמוד בלחצים מבית ומחוץ, לדחות את ההצעה האמריקנית ולא לאפשר לאובאמה לסגת ממכתב הערבויות של הנשיא בוש משנת 2004 ובו הכרה מפורשת ב"גבולות בני הגנה".

כעת יש להתעקש לחזור למו"מ ישיר ולעמוד בו על זכותנו לגבולות בני הגנה. שם, בבקעת הירדן תחת ריבונות ישראלית, נדאג בעצמנו לסידורי הביטחון שלנו.

הכותב הוא אלוף במיל' ונשיא מועצת הביטחון לישראל