"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדרגות מס

,עודכן

במשך חודשים ארוכים מתלבטת המערכת הפוליטית בעניין שכר הבכירים. ואכן, נוצרה בישראל בעיה חברתית של ממש, נפער פער אדיר בין מאות אלפי איש המקבלים תשלום של שכר מינימום שאינו עולה על 3,850 שקלים לחודש לבין יחידים ששכרם, כולל ההטבות למיניהן, מגיע לרמה של מיליון שקלים לחודש. נשמע דמיוני? כן, אבל זוהי המציאות שהגענו אליה. מובן שעובדה זו מעוררת תחושות תסכול וזעם, והמערכת הפוליטית, באי חשק ובניגוד לרצונה, נאלצת להתמודד עם שאלה זו. לצורך כך מוקמת, כמובן, ועדה, וכבר יש לנו עיסוק תקשורתי חדש.

* * *

מאיץ נוסף לוויכוח הציבורי טמון בהצעת חוק של ח"כ שלי יחימוביץ' וחיים כץ, ועל פיה יש להגביל קטגורית את גובה שכר הבכירים כדי שלא יעלה על פי X פעמים משכר המינימום. והנה לפתע זרחה השמש. ועדה בתוך משרד המשפטים הגישה המלצות המפתיעות בעומק חוכמתן. היא מבשרת לנו כי ניתן לפתור את הבעיה בדרך פשוטה מאוד של שינוי מדרגות המס. פתרון שהיה מונח לרגלינו כל הזמן ונעלם משום מה מאפיקי הוויכוח הציבור - שב וזורח מחדש, וטוב שכך.

המיסוי על הכנסות יחידים בנוי על עקרון הפרוגרסיביות. כך זה בכל ארצות המערב וכך זה בישראל מאז היווסדה. ה-כנסת היחיד מחולקת למדרגות מס, וככל שהכנסת היחיד עולה - כך עולה שיעור המס המוטל על הכנסתו.

* * *

אין פה כל חדש. זוהי בדיוק התפיסה שעל פיה נבנו מדרגות המס להכנסות יחידים. אלא שעשיית השימוש בעיקרון פשוט זה מחייבת גם מידה לא מעטה של אומץ ויושר, ועל כן היא נחבאה מאיתנו עד שפורסמו המלצות ועדת משרד המשפטים.

אנו רוצים להופיע כמדינה ששיעורי מס ההכנסה המרביים בה הם נמוכים ואינם עולים על 45 אחוזים, וזה יפה מאוד. אולם כשנקבעו מדרגות המס על הכנסת היחידים, אף אחד לא העלה על דעתו שמשכורות של יחידים יכולות להגיע למיליון בחודש. אז נחשבה רמת הכנסה חודשית של 50 אלף שקלים לגבוהה מאוד וזו של 100 אלף שקלים ללא אפשרית.

הפתרון הפשוט וההגיוני הזה ראוי עתה ליישום מהודק עקב הצורך להתאים את מדרגות המס למציאות העכשווית עקב השינוי האדיר בהכנסתם של יחידים. אם לא נשנה את מדרגות המס בהתאם למציאות הקיימת כיום בישראל, משמעות הדבר היא שיחיד ברמת הכנסה שבין 18,251 ל-39,340 שקלים ישלם מס ישיר בדיוק כמו מי שמשתכר 39,340 עד מיליון שקלים. והכל במונחים של הכנסה חודשית.

* * *

כאן צריך להדגיש שהדיון לא נוגע רק לשיעורי מס הכנסה בלבד. מדובר בשיעור המס הישיר, שמהווה את הצירוף של מס ההכנסה, דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הדיון בשיעורי מס ההכנסה בלבד נטול חשיבות, שכן מה שקובע עבור היחיד הוא נטל המס הכולל המוטל על הכנסתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר