"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עשור לאירועי אוקטובר 2000

,עודכן

בשבת יקיימו בנצרת, יהודים וערבים, עצרת מחאה לציון אירועי אוקטובר 2000, שבמהלכם נהרגו 13 אזרחים ערבים בעימותים אלימים שפרצו בין המשטרה לבין מפגינים ערבים, אזרחי המדינה. מאות אחרים נפצעו ונעצרו. כמו כן נהרג אזרח יהודי מאבן שנזרקה על מכוניתו כשנסע על כביש החוף.

הפצע עדיין מדמם בקרב אזרחי ישראל הערבים, בעיקר בשל העובדה שאף אחד מהשוטרים שהיו מעורבים בירי ההוא לא הועמד לדין. ועדת החקירה הממלכתית, בראשותו של השופט תיאודור אור, שהוקמה בעקבות לחץ ציבורי לבדיקת האירועים, מתחה ביקורת חריפה על השימוש בכדורי גומי ובירי באש חיה על מפגינים אזרחים, ועל מעורבותם של שרים וקצינים במשטרה.

הוועדה קבעה שהיה מקום להעמיד לדין שוטרים שהיו מעורבים בירי. אך למרות קביעה זו, המדינה התנערה לחלוטין מההמלצות, והיועץ המשפטי הקודם, מני מזוז, החליט לסגור את תיקי החקירה נגד כל המעורבים מבלי שהוגש אף כתב אישום.

ההתעלמות של מח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים, מהמלצות ועדת אור, מביאה למסקנה אחת: חייהם של אזרחים ערבים הם פחותי ערך בעיני רשויות אכיפת החוק. מסקנה זו מקבלת גושפנקא, גם היום, עשור אחרי האירועים. מתברר, שידה של המשטרה ממשיכה להיות קלה על ההדק כשמדובר בערבים. שוטרים שהורגים ערבים זוכים ליחס מקל ומקבלים גיבוי מחבריהם השוטרים ומהמדינה - מתתבר שיש מי שדמו סמוק יותר.

ועדת אור גם קבעה שממשלות ישראל לדורותיהן כשלו בחוסר התמודדות מעמיקה עם הבעיות והצרכים של המגזר הערבי. למרות זאת, המלצות הוועדה לא יושמו עד היום. האפליה הממסדית על ידי רשויות השלטון נמשכת.

הקצאת המשאבים למגזר הערבי בישראל ממשיכה להיות נמוכה ביחס לאוכלוסייה היהודית. הצלחתו של השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, להעביר תוכנית חומש, שבמהלכה יוקצו 800 מיליון שקלים ל-13 ישובים ערביים לצורכי פיתוח כלכלי ותעסוקתי היא אמנם חשובה ומשמעותית, אך אין בכוחה לתת מענה מספק להזנחה, לקיפוח ולאפליה של 60 השנים האחרונות.

בעשור שחלף לא התרחש תיקון, אלא, הועמק הקרע. בכנסת ישראל עושים דה-לגיטימציה לחברי הכנסת הערבים ולבוחרים הערבים, מתוך מגמה להביא להדרתם מבית המחוקקים. נבחרי הציבור היהודים מתעלמים לחלוטין מהעקרונות שנקבעו במגילת העצמאות, המסמך המכונן, שקבע את קום מדינת ישראל, את אופייה ואת רוחה.

בהכרזת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל תהיה דמוקרטית, תעניק שוויון אזרחים מלא למיעוט הלא-יהודי שבה, "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור ללא הבדל דת, גזע ומין; חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות; נאמנות לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות", כך נכתב.

יוזמות החקיקה הגזעניות, המבקשות להפלות בין סוגי אוכלוסייה, התביעות להצהרות נאמנות והתנייתם באזרחות, עומדות בסתירה לרוח מגילת העצמאות. אין מדינה דמוקרטית הדורשת מאזרחיה נאמנות. שכן דמוקרטיה אינה עריצות הרוב, אלא הקפדה ושמירה על זכויות המיעוט.

הדרישה מהערבים שיהיו מיעוט כנוע, שיהנהן בהסכמה, היא דרישה נפסדת, מקוממת ואנטי-דמוקרטית. כשזה השדר שמגיע מחברי הכנסת ומשרי הממשלה - אין פלא, שהשוטרים ממהרים לשלוף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר