עשור לאירועי אוקטובר 2000

בשבת יקיימו בנצרת, יהודים וערבים, עצרת מחאה לציון אירועי אוקטובר 2000, שבמהלכם נהרגו 13 אזרחים ערבים בעימותים אלימים שפרצו בין המשטרה לבין מפגינים ערבים, אזרחי המדינה. מאות אחרים נפצעו ונעצרו. כמו כן נהרג אזרח יהודי מאבן שנזרקה על מכוניתו כשנסע על כביש החוף.

הפצע עדיין מדמם בקרב אזרחי ישראל הערבים, בעיקר בשל העובדה שאף אחד מהשוטרים שהיו מעורבים בירי ההוא לא הועמד לדין. ועדת החקירה הממלכתית, בראשותו של השופט תיאודור אור, שהוקמה בעקבות לחץ ציבורי לבדיקת האירועים, מתחה ביקורת חריפה על השימוש בכדורי גומי ובירי באש חיה על מפגינים אזרחים, ועל מעורבותם של שרים וקצינים במשטרה.

הוועדה קבעה שהיה מקום להעמיד לדין שוטרים שהיו מעורבים בירי. אך למרות קביעה זו, המדינה התנערה לחלוטין מההמלצות, והיועץ המשפטי הקודם, מני מזוז, החליט לסגור את תיקי החקירה נגד כל המעורבים מבלי שהוגש אף כתב אישום.

ההתעלמות של מח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים, מהמלצות ועדת אור, מביאה למסקנה אחת: חייהם של אזרחים ערבים הם פחותי ערך בעיני רשויות אכיפת החוק. מסקנה זו מקבלת גושפנקא, גם היום, עשור אחרי האירועים. מתברר, שידה של המשטרה ממשיכה להיות קלה על ההדק כשמדובר בערבים. שוטרים שהורגים ערבים זוכים ליחס מקל ומקבלים גיבוי מחבריהם השוטרים ומהמדינה - מתתבר שיש מי שדמו סמוק יותר.

ועדת אור גם קבעה שממשלות ישראל לדורותיהן כשלו בחוסר התמודדות מעמיקה עם הבעיות והצרכים של המגזר הערבי. למרות זאת, המלצות הוועדה לא יושמו עד היום. האפליה הממסדית על ידי רשויות השלטון נמשכת.

הקצאת המשאבים למגזר הערבי בישראל ממשיכה להיות נמוכה ביחס לאוכלוסייה היהודית. הצלחתו של השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, להעביר תוכנית חומש, שבמהלכה יוקצו 800 מיליון שקלים ל-13 ישובים ערביים לצורכי פיתוח כלכלי ותעסוקתי היא אמנם חשובה ומשמעותית, אך אין בכוחה לתת מענה מספק להזנחה, לקיפוח ולאפליה של 60 השנים האחרונות.

בעשור שחלף לא התרחש תיקון, אלא, הועמק הקרע. בכנסת ישראל עושים דה-לגיטימציה לחברי הכנסת הערבים ולבוחרים הערבים, מתוך מגמה להביא להדרתם מבית המחוקקים. נבחרי הציבור היהודים מתעלמים לחלוטין מהעקרונות שנקבעו במגילת העצמאות, המסמך המכונן, שקבע את קום מדינת ישראל, את אופייה ואת רוחה.

בהכרזת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל תהיה דמוקרטית, תעניק שוויון אזרחים מלא למיעוט הלא-יהודי שבה, "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור ללא הבדל דת, גזע ומין; חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות; נאמנות לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות", כך נכתב.

יוזמות החקיקה הגזעניות, המבקשות להפלות בין סוגי אוכלוסייה, התביעות להצהרות נאמנות והתנייתם באזרחות, עומדות בסתירה לרוח מגילת העצמאות. אין מדינה דמוקרטית הדורשת מאזרחיה נאמנות. שכן דמוקרטיה אינה עריצות הרוב, אלא הקפדה ושמירה על זכויות המיעוט.

הדרישה מהערבים שיהיו מיעוט כנוע, שיהנהן בהסכמה, היא דרישה נפסדת, מקוממת ואנטי-דמוקרטית. כשזה השדר שמגיע מחברי הכנסת ומשרי הממשלה - אין פלא, שהשוטרים ממהרים לשלוף.