"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האנטישמים החדשים

,עודכן

"שלושת הנערים היהודים נרצחו על ידי יהודי מסיבות כלכליות", טוען פוסט מחליא שהועלה לרשת והפך לוויראלי, המתבסס על כתבת תחקיר בטלוויזיה הגרמנית, שכביכול הוסתרה על ידי שירותי הביטחון הישראליים מהציבור הישראלי. הצעירה הצרפתייה (לא מוסלמית), שהעלתה את הפוסט, מבהירה כי הרוצחים, שאינם פלשתינים, איפשרו לצה"ל לפתוח במערכה בעזה. הכל מותר כשרוצים להכפיש את שמה של ישראל.

פוסט אחר, שהועלה על ידי קבוצה המכנה עצמה "מהפכנים צרפתים צעירים", קורא לפגוע ביהודים. שמות, תמונות וכתובות של 32 יהודים צרפתים צורפו לקריאה. האנטישמיות החדשה באירופה מתחזקת, וגרוע מכך, האנטישמים לא מתביישים. הפרוטוקולים של זקני ציון גירסת 2014 מככבים ברשת. מגן דוד וכיפה הפכו למטרה בדיוק כמו בתי הכנסת. בחזרה לשנות ה־30 של המאה הקודמת.

אין לקנא באנשי ההסברה של ישראל בימים אלו. העובדות אינן חשובות. לא משנה אם חמש פעמים ארגון חמאס הפר הפסקות אש, כולל את זו שלו עצמו. גם העובדה שישראל הסכימה להפסקת האש המצרית עוד לפני תחילת המבצע הקרקעי הוא פרט שולי. הסיפור המזרח־תיכוני כבר כתוב, והפרטים לא משנים.

כל דבר שמאפשר לצבוע את צלב הקרס - כאילו היה מגן דוד - בכחול הפך ללגיטימי. צלב הקרס הציוני־יהודי החדש, המככב בשלטים בהפגנות, מנקה גם את רגשות האשם של האירופאים. וכי כיצד אפשר לבוא אליהם בטענות על אדישותם לסבל היהודי כשישראל גרועה יותר מבחינתם... הכיצד אפשר להעניק ליהודים בארצם הגדרה עצמית? הלו, חמאס ארגון טרור? אמרנו כבר שאסור להפריע להם עם העובדות. מבחינתם, אגב, בדיוק כמו פעם, יהודי הוא כל־יכול. רק בדבר אחד הם באמת צודקים: רק השנאה ליהודי יכולה לאחד היום באירופה קואליציה של מוסלמים, ימין קיצוני ושמאל רדיקלי.

אין צדיק בסדום

שלטונות אירופה כבר לא יכולים להישאר אדישים לנעשה בימים אלה ברחובות היבשת. ההפגנות בימים אלו הופכות ליותר ויותר אלימות, ובפאריס, למרות האיסור, מגיעים אלפים להפגנות הפרו־פלשתיניות. באותן הפגנות שורפים את דגל ישראל. הקריאות "מוות ליהודים" ו"יהודים למחנות הגזים" הפכו לשכיחות כאילו היינו בליל הבדולח ב־1938. עזה היא יופי של תירוץ להוציא את השד האנטישמי מהבקבוק, גם בברלין.

אילו לפחות היה צדיק אחד בסדום, במהלך אותן הפגנות, שהיה גם נושא שלט נגד אלימות בכלל או נגד שיגור טילים לעבר ישראל, היינו אולי מעט מתנחמים. אבל ערי אירופה במהלך ההפגנות הן גרועות מסדום. מישהו באירופה חשב לקיים הפגנת המונים נגד אסד או ארגון דאעש בעיראק הפועל נגד הנוצרים במוסול? לא צריך להגזים. מה, אסד יהודי?

אילו אירופה היתה עוצרת לרגע, היא היתה מבינה כי אנחנו במערכה עולמית נגד האיסלאם הרדיקלי ונגד הטרור. ישראל במערכה הזו היא לא הבעיה, ישראל היא חלק מהפתרון (אי של שפיות וקידמה במזרח תיכון מטורף). אלא שהאנטישמים החדשים מכירים אמנם בעובדה שאנחנו חיים בסוף עידן, ומתנהלת כעת מלחמת תרבות עולמית קשה, גם אם רוצים לספר לנו כי העולם הפך לכפר גלובלי גדול. אלא שגם במערכה הזו היהודי שוב נמצא בחזית.

ואולם, אסור לשכוח שליהודי יש היום גם עורף - מדינת ישראל - והוא תמיד מוזמן להצטרף. וכאן מגן דוד לעולם יהיה כחול, ולעולם ימשיך להיות חלק מדגלו של העם היהודי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאילהכיר