באחד התיאטראות בליסבון מועלת בימים אלו ההצגה "כנר על הגג" בכיכובם של שחקנים מקומיים. זו אולי ההכנה הכי טובה שקיבלו כאן הליסבונאים החביבים לקראת הפגישה שלהם הערב עם הפועל תל אביב ואוהדיה, כי אם לשפוט על פי התגובות ברחוב, תיירים ישראלים הם מצרך די נדיר בפורטוגל ברוב השנה וקהל של קבוצת כדורגל ישראלית הוא בכלל אטרקציה אמיתית. הבית הלא סקסי כביכול שקיבלה האלופה הישראלית גרם לכך שהטיסות שנחתו כאן הכילו רק אוהדים אמיתיים. הטרמפיסטים, איזה כיף, נשארו בבית. לא תראו כאן בעלי הון מוצצי סיגרים, לא תראו בליסבון יושבי ראש של קבוצות אחרות שהגיעו על מנת להתחכך, לא תראו כאן אוהדי מכבי תל אביב בכדורסל. רוב אוהדי הפועל שייכנסו הערב ליציעי איצטדיון האור זוכרים היטב את האחים עופר ואייל דן מהפועל טבריה; הם יודעים למי מתכוונים כשמדברים על "סו אלן", וטוענים בתוקף שההחמצה של מוריס ז'אנו נגד שמשון תל אביב היא עדיין ההחמצה הגדולה ביותר של המועדון בכל הזמנים. כן, גם יותר מזאת של ויקטור מרעי בשבת האחרונה באיצטדיון גרין. במילים אחרות: בליסבון נמצאים בדיוק אלו שראויים להיקרא אוהדי הפועל תל אביב. וזו חתיכת הישג. * * * בלי שום קשר לאיך יסתיים הקמפיין שיתחיל הערב, העובדה שכנראה המשחקים ייערכו בבלומפילד סיפקה הוכחה שוב - למי שהיה צריך - שלהפועל תל אביב יש כיום את הקהל הכי טוב בישראל. העובדה שהאירופיות יגיעו ליפו שייכת רק לאולטראס, שנלחמו והוכיחו שבניגוד לקהלים אחרים - שאפשר למכור להם לוקשים ולהעביר את המשחקים שלהם 60 קילומטר מהמגרש הביתי לאיצטדיון רמת גן - הבית הוא מעל הכל. אז אולי השחקנים מפשלים בזמן האחרון ואולי גם גוטמן קצת מתרגש יתר על המידה, אבל אם יש מישהו שראוי לנקודה היום בערב זהו הקהל שעשה את הדרך הארוכה לא רק לאיצטדיון האור, אלא לכל חור ביבשת הזו. נדמה שהפועל תל אביב היא קבוצת הכדורגל היחידה שהקהל שלה הגיע לליגת האלופות לפני השחקנים עצמם. היום מגיעה בסך הכל החותמת הרשמית.
מתברר שיש מגיע בכדורגל
עדי רובינשטיין
כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".