אל תהפכו את אירופה לשכונה

זו לא פעם ראשונה שבה אין הלימה בין עיתונות הספורט, ובכלל, לתחושות של הישראלים ולמציאות. אבל התגובות בתום משחק הנבחרת נגד מלטה הצליחו להוכיח שוב את מה שאמר פעם ש"י עגנון - בחיים אין לך מדרגה שאין נמוכה ממנה.

הנבחרת, אם לתמצת, ניצחה ללא עוררין. אדרבה: דווקא כשהמלטים הפתיעו והשוו, אירוע שלרוב גורר - גם באופן טבעי וגם באופן אופייני לנבחרות ישראל בעבר - לחץ ואיבוד עשתונות, המשיכה הנבחרת לתקוף באופן רגוע עד שכבשה שניים נוספים.

לפני המשחק בחר המאמן החדש, לואיס פרננדז, להושיב את ורמוט על הספסל כדי שיהווה קלף מיוחד בעת מצוקה. המצוקה הגיעה - ורמוט נכנס, היה מצוין, בישל, והביא את תוכנית המשחק של פרננדס ליד ביטוי ברור. קלף נוסף שעליו הימר פרננדז היה אלמוג כהן, שסחט את הפנדל שהעניק את הגול השני. עוד החליט המאמן לבנות דווקא על ליאור רפאלוב - המלטים לא הצליחו להתמודד איתו ברוב שלבי המשחק.

ללואיס היתה גם שיטת מנטלית ייחודית. הוא איפשר לקפטן יוסי בניון לעשות מה שבא לו. הוא אישר לו להימנע מהמסע לדרום אמריקה, הסכים שייצא לאחר המשחק לחתונת אחיו ולא חדל להחמיא לו כבר חודשיים. בניון, אם למישהו נפגם הזיכרון במהלך 90 הדקות ביום חמישי, הגיב בשלושער. הוא הוכיח כי שחקנים גדולים באמת זקוקים בשלב מסוים בקריירה רק לתחושה שמבינים אותם ומכירים במשמעותם. עוד אימון, פחות אימון - זה כבר לא העיקר. רוב המאמנים הישראלים לא מכירים בכך; לואיס כן. טוב, הוא אולי עוד זוכר משהו מהימים שבהם כיכב - לצד פלאטיני, טיגנה וז'ירס - בקישור של נבחרת צרפת שזכתה אז באליפות אירופה (1984). אולי הוא אפילו הפיק לקחים מהימים שבהם אימן את רונאלדיניו והתעמת עימו. כן, המאמן הנוכחי של בירם כיאל אימן גם את מי שהיה עד לאחרונה השחקן הטוב בעולם.

כל הדברים האלו גרמו לי להאמין כי בתום המשחק נוכל, לראשונה זה זמן רב, ליהנות מן המציאות הספורטיבית ומהתיאור העיתונאי שלה בד בבד. טעיתי. מאז הניצחון הנבחרת והמאמן זכו למטח של ביקורת. השיא ניכר בפרשנות של אייל ברקוביץ' אשר טען כי פרננדז מתנהג באופן שכונתי. מדוע? הוא ניסה לחנך את הקהל לא לשרוק בוז לנבחרת דווקא כשהיא זקוקה לעידוד. המוח של אייל עובד באופן מעניין. חינוך לגישת עידוד חיובית ואירופית הוא "שכונה". מעניין איך אייל היה מתאר חינוך לגישה שכונתית.

אולי באמת אין טעם לחנך ואין טעם לנצח כי מי שמחפש לבקר, תמיד ימצא סיבה. אם כי יש לי הרגשה שניצחון על גאורגיה לא ישאיר לפרשנים יותר מדי אופציות בשק הביקורות. וגם אם הם עדיין ימצאו דרך לעוות את המציאות - עם שש נקודות בטבלה זה לפחות כבר יהיה משעשע לקרוא.