ההליך הפלילי לפני האתי | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההליך הפלילי לפני האתי

, עודכן

"כל אנשי המלך" - במקרה זה הוא בתפקיד הרמטכ"ל - היו מעורבים במסמך המזויף המיוחס לבועז הרפז. מדויק לומר שכל המעורבים היו אנשי "המלך". הרפז, ארז וינר, גדי אייזנקוט וד"ר גבי סיבוני הם הסביבה הצבאית הטבעית של גבי אשכנזי.

ככל שהתקרבה החקירה בעניין המסמך לסיומה, העצים הוויכוח במשטרה אם להסתפק במתן תשובה לשאלה מי זייף, או לתאר את כל ההליך. למשל, חוקרים עקבו אחר תנועת מסרונים מסוימים וכינו אותם "חולניים". מה הכוונה? לא ידוע. אך לקראת סיום החקירה גברה יד הצמחונים. כחולי המדים הסתפקו בהצבעה על החשוד הרפז, ותו לא.

עדיין יש שאלות עקרוניות רבות הצריכות בדיקה. שכן דברים שאמרו במשטרה הנחקרים - חלקם לא באזהרה - חייבים לעלות לדיון כדי למנוע הישנות מקרים כה חמורים של שימוש במסמך כוזב על ידי הדרגים הבכירים ביותר בצה"ל.

מבחינה זו יש מקום לטענתו של אהוד ברק, שהנושא צריך להיבדק. רק שהיועץ המשפטי יהודה וינשטיין, כפי שעלה מההסבר של עוזרו רז נזרי, סבר שבדיקה כזאת אינה יכולה להתנהל לפני שמתקיים עוד בירור בעל אופי פלילי. הוא סבור כי על הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט לבחון התנהגות של קצינים מסוימים בפרשת המסמך, וכל עוד מתקיים הליך פלילי כזה הוא קודם לבירור הסוגיות האתיות אשר ייבדקו בוועדה שמינה שר הביטחון בראשות האלוף במילואים יצחק בריק.

לדברי נזרי, התקבל סדר הקדימויות של וינשטיין על דעת שר הביטחון. אפשרי, ובכל זאת גובר הרושם כי דם רע החל לחלחל לעורקי היחסים שבין ברק לבין היועץ המשפטי. ההתנגשויות הקטנות כבר כאן. אם יימשכו - ייגרם פיצוץ.

לעתיד לבוא, האם מינה ברק את האנשים המתאימים בראשותו של האלוף בריק? על אף שכל מכריו משבחים אותו, נראה כי מעורבותו הנוכחית במערכת הצבאית - היותו נציב קבילות החיילים - היתה צריכה למנוע את העמדתו בראש ועדת בדיקה הלוחכת את מעמדה של לשכת הרמטכ"ל.

כאשר תחודש הבדיקה יהיו שתי דרכים ראויות לבדיקת הסוגיה הקשה של מה שנראה כערעור קצינים על סמכות הממשלה: האחת, למנות לתפקיד הבודק רמטכ"ל בדימוס - אלא שאמנון ליפקין-שחק אינו יכול ושני האחרים, שאול מופז ומשה (בוגי) יעלון, עסוקים בפעילות פוליטית. והאחרת, להעמיד בראש ועדת הבדיקה אישיות משפטית בעלת ידע רחב בענייני צה"ל.

המלצה: מנחם (מני) מזוז. הוא נהנה מאמון רחב ומכיר היטב את המערכת.

לאחר העמדת הרפז לדין וסיום הבירור אצל הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט, חייבת להיערך גם בדיקה לקביעת נוהלי התנהגות במקרים שכאלה. יש לעשותה גם אם תיראה בעוד כמה שבועות כתחקיר היסטורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר