צה"ל זקוק לרגיעה
ההליך המזורז לבחירת הרמטכ"ל ה-20 היה דבר בעיתו. יואב גלנט היה היעד המרכזי למסמך הכזב, שנועד לחסל את הקריירה שלו.
צל ארוך פרוש על גבי אשכנזי ולשכתו, שטענו כי לא רצו להרעיל את צה"ל בתוכנו של המסמך, אבל הציגוהו פעמיים-שלוש לגדי אייזנקוט. הם שהעבירו את המסמך לד"ר גבי סיבוני שהדליפו לטלוויזיה, ואם יועץ הרמטכ"ל ארז וינר עשה כן שלא על דעת אשכנזי היה מקום להדיחו מיד - כפי שאשכנזי נוהג לעשות במקרים פחות חמורים. סלחנותו של אשכנזי כלפי וינר אומרת דרשני, או לפחות בירור יסודי בוועדה שקמה לעניין זה בראשות האלוף במילואים יצחק בריק.
החשוד בזיוף בועז הרפז, שרצה לדחות את בחירת הרמטכ"ל הבא כדי להאריך את כהונת אשכנזי בשנה חמישית, החליף עשרות מסרונים עם יועצו הקרוב וינר. כמה מהם בעייתיים. גם בעיני המשטרה. לא מבחינה פלילית, אלא בגלל המעורבות של לשכת הרמטכ"ל בהליך המערער את כפיפותו של צה"ל לממשלה.
לפיכך יש הצדקה כפולה לצעד של אהוד ברק, שדירבן להחלטה מהירה: לגופו של עניין עדיף להודיע מי הרמטכ"ל הבא שישה חודשים לפני החילופים, ואין זה הופך את מי שמסיים את כהונתו ל"ברווז צולע". על אחת כמה וכמה כשנעשה ניסיון נואל להציג את המועמד באור אפל.
אין בכך כדי לקבוע עמדה בשני נושאים: האם גלנט הוא המועמד הטוב מכולם? אזרח מן השורה אינו יכול להשיב. אפילו לא שר הביטחון ועמיתיו בצה"ל. רק בהגיע, חלילה, יום המבחן בצורת מלחמה אפשר לדעת אם הבחירה היתה מוצלחת.
גם לא לגבי פרשת הקרקעות במושב עמיקם. מצד אחד העיתונאי קלמן ליבסקינד מ"מעריב" טוען כי גלנט נהג שלא כשורה בספחו אליו שטחים לא-לו, ומצד אחר שופטי בג"ץ דחו את העתירה שהוגשה להם על ידי שכניו של גלנט.
כששמעתי לפני עשרה ימים טיעונים של אחד מהם כלפי "שפת הגוף" של נשיאת העליון דורית ביניש במהלך הדיון, חשתי כי לעותרים חסרים נימוקים טובים. ביניש יכולה לטעות, אבל בוודאי אינה מטה משפט. נקודה.
נושא הקרקעות במושב עמיקם ראוי לבדק בית יסודי, כאן ומיד. אבל נכון לעכשיו מוקדם להעניש את גלנט על סמך טיעונים, שטרם התקבלו
על דעת בג"ץ.
אך ברק לא הסתפק במינוי רמטכ"ל חדש. הוא גרם לממשלה לבטל החלטה לקצוב את כהונת הרמטכ"ל לארבע שנים, כפי שנהנה ממנה אשכנזי. ברק סבור כי מספיקות שלוש שנות כהונה ועוד אחת אופציונלית. האומנם? ומה אירע כשהודח משה (בוגי) יעלון על ידי חוות השקמים-
מכל מקום, גם אם שלוש שנים מספיקות - לא הוכח כי ארבע אינן תקופה ראויה. מפכ"ל המשטרה נבחר לארבע שנים, ונראה כי ראוי להמשיך לבחור את הרמטכ"ל למשך זמן כזה. המערכת הצבאית זקוקה למעט רגיעה, שקט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו