האם יש לנו פרטנר ראוי לשלום

המשא ומתן הישיר שנפתח בוושינגטון הוא ניסיון לפתות אותנו להאמין שמולנו עומד פרטנר אמין שניתן להגיע עימו לשלום. אך העובדות בשטח הן הפוכות. האם שוב ינהה הציבור כפתי המאמין לכל דבר אחר מתק השפתיים של ראשי הרשות הפלשתינית, וייפול בפח הכזבים שלהם-

יצחק רבין תבע, בצדק, בתמורה להכרה באש"ף ובתמורה לכך שאיפשר לו כניסה לשטחים, דבר הגיוני ופשוט - ביטול האמנה הפלשתינית. הדרישה התקבלה על דעתו של כל אדם הגון כיוון שהאמנה, שהיא המסמך המכונן של אש"ף, קובעת ותובעת זכות בלעדית על כל שטחי הארץ (ישראל וגם ירדן של היום) רק לערבים תושבי ארץ ישראל. כמו כן מגדירה האמנה את הציונות כתנועה כובשת ובלתי חוקית. השאיפה הפלשתינית, לפי האמנה, היא לבטל את קיומה של מדינת ישראל, וזאת מכוח הטענה שהיהדות היא דת ולא לאום, ולכן אינה זכאית להגדרה עצמית. יש להבהיר ולחדד כי האמנה מדברת על ביטולה של ישראל גם בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע ובצפת. האמנה לא מתייחסת רק לשטח שנוסף לשליטת ישראל במלחמת ששת הימים, פשוט כיוון שנכתבה בשנת 1964, לפני אותה מלחמה.

ערפאת שיגר לרבין ב-9 בספטמבר 1993 מכתב התחייבות, ולפיו אותם סעיפים באמנה השוללים את זכותה של ישראל להתקיים ואשר סותרים את הכרתו של אש"ף בישראל, את קבלתו את החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338 ואת מחויבותו לתהליך השלום - אינם תקפים. הוא התחייב כי המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ) תכונס כדי לאשר את השינויים ההכרחיים באמנה. על בסיס מכתב זה, ומתוך אמון כי יבצע זאת, הכירה ישראל באש"ף והחלה בביצוע הסכמי אוסלו.

אלא שערפאת לא מילא את התחייבותו לרבין. היה זה שמעון פרס שהודיע מיד עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה, ב-7.11.1995, שתהליך השלום ייעצר אם עד חודש מארס 1996 לא יבטלו המל"פ ומועצת רשות האוטונומיה הפלשתינית את הסעיפים באמנה הקוראים להשמדת ישראל. אף שהניסוח הזה היווה נסיגה מהדרישה הטבעית לבטל את מה ששולל את זכותה של ישראל להתקיים, ערפאת התחמק. ב-24.4.1996, כחודש לפני הבחירות בישראל, כונסה ישיבה מיוחדת של המל"פ כדי "לבטל את הסעיפים הבעייתיים", אבל ההחלטה היתה כי יש לתקן את האמנה בהתאם להתחייבות ערפאת.

לכן הועבר הנושא לוועדה משפטית, שעליה הוטל "לנסח מחדש את האמנה הלאומית ולהציג את הנוסח בפני המועצה המרכזית בישיבתה הראשונה". זה לא קרה.

ואז נמכרה שוב אותה סחורה, שכבר נמכרה לרבין ולפרס במחיר מלא, והפעם לבנימין נתניהו בתמורה להסכם חברון.

כאשר עלה נתניהו לשלטון הוא תבע לקיים כינוס נוסף של המל"פ לביטול האמנה, וזה אכן התקיים בדצמבר 1998. ביל קלינטון הגיע לעזה במיוחד כדי להיות נוכח ב"רגע ההיסטורי". אבל כשהועלתה ההצעה להצבעה, החלו חברי המל"פ למחוא כף במקום להצביע.

* * *

בקיצור, האמנה הפלשתינית עדיין שרירה וקיימת, והיא מהווה את המסמך המכונן של הרשות ואש"ף. יתרה מכך, תוכנית הלימודים בבתי הספר ברשות כוללת לימוד של הנוסח המקורי - זה שמלמד את הילדים הפלשתינים שקיומה של ישראל אינו חוקי ואינו לגיטימי, ויש להשמידה.

ב-24.2.2006 פורסם כי עבד אל-ברי עטואן, העורך של העיתון החשוב "אל-קודס אל-ערבי", אמר בטלוויזיה הלבנונית כי בשיחה בתוניסיה בשנת 1994, סמוך להגעתו לעזה, אמר לו ערפאת: "חי אללה, אני אשגע אותם. אני אהפוך את ההסכמים האלה לאסון עליהם. לא בימיי, אבל בימיך אתה תראה את הישראלים בורחים מפלשתין. רק תהיה סבלני. אל תדבר על זה. שמור זאת אצלך".

זו התשתית העובדתית. השאלה הקיומית, שאותה יש להפנות לממשלת ישראל ולכל אחד מאזרחי ישראל, היא אם ניתן, בדמיון הכי פרוע, לראות בכל מי שהשתתף וממשיך להשתתף בהונאה היסודית והמתמשכת הזו פרטנר-