התבאס מהמחליפים של גוטמן

הראש של הפועל ת"א בזלצבורג, ולא היה צורך במשחק אתמול בשביל להוכיח את זה. רועי גורדנה ושאר הילדים שימחו את הלבבות של הראל וטביב, וקצת פחות את אלפי האוהדים שעשו את הדרך מתל אביב וחלמו על ניצחון. גם אם גוטמן לא מת על הדרך הזו, והיה רוצה לנצח בכל משחק, אתמול הוא העביר דרך ההפסד הזה מסר להנהלה שלו. להפועל תל אביב יש נכון להיום ספסל בסדר גודל של אשקלון ועכו, עם כל הכבוד לויקטור מרעי.

הפועל לא תוכל לרוץ השנה ביותר ממסגרת אחת אם לא תחזק את הספסל שלה. ואולי זה כל הקונפליקט כולו: מצד אחד עוד לא העבירו את רומן רוקי בבקרה התקציבית כדי לחסוך עוד כמה גרושים, מצד שני מתעסקים בכיפות לקראת שלישי. אולי מההפסד הזה הרוויח אלי גוטמן חלוץ נוסף וספסל ראוי לשמו.

התוצאה אתמול לא מלמדת דבר על ההמשך בליגת הקיזוז, כי בסופו של דבר הוא שווה להפועל חיפה רק נקודה. אבל לפעמים דברים לא נמדדים רק בנקודות. הפועל חיפה תיקח מהמשחק הזה את המחשבה שהשנה היא תהיה קבוצה שלא מסתמכת על שחקן אחד בלבד, קרי: ערן לוי, אלא משחקת עם שיטה וכדורי עומק עם סטוינוביץ' שמסתמן כזר מצוין.

במחצית המשחק עוד התגעגעו שם לערן לוי, אבל הנשמה של אושרי רואש וגולן חרמון הוכיחה שלמרות שהאוהדים של הפועל חיפה יותר מפורסמים מהשחקנים שלה (ממודי בר און ועד בוגרי "הישרדות" שנראו ביציע), יש מצב שהשנה באמת יהיו שתי קבוצות בעיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו