"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חמאס מנסה להפעיל את הנשק האסטרטגי - לפני שיאבד אותו

,עודכן

צה"ל הכניס הלילה כוחות נוספים לרצועה כדי להאיץ את הפעילות לאיתור המנהרות ההתקפיות של חמאס. זאת על רקע ההערכה כי ייתכן עוד השבוע הסכם להפסקת אש שיוביל לסיום מבצע צוק איתן.

המנהרות ההתקפיות הפכו בשנים האחרונות לנשק האסטרטגי של חמאס. שתיים מהמנהרות הופעלו קודם למבצע היבשתי. הראשונה ביום הראשון ללחימה בכרם שלום, השנייה ביום חמישי האחרון בסופה (בעקבות ניסיון הפיגוע מהמנהרה הזאת יצא צה"ל למבצע הקרקעי). בצה"ל רואים באחרות "פצצות מתקתקות": בכל רגע נתון הן עלולות לשמש לפיגוע, כפי שאירע אתמול ליד בארי.

למרות המחיר הכבד של האירוע הזה, תוצאותיו היו עלולות להיות קשות בהרבה. לצה"ל לא היתה התרעה על המנהרה, ותשעה מחבלים יצאו ממנה באין מפריע בחורשה שסמוכה לבארי. הם העדיפו שלא להיכנס לקיבוץ אלא להסתער על מאחז צבאי קרוב, בלי שידעו שהוא נטוש. המחבלים השליכו שם חלק מהציוד שלהם, ואז הבחינו בכמה ג'יפים צבאיים שנעו באזור. הם שיגרו פצצות אר.פי.ג'י לעבר שניים מהג'יפים, הרגו שני לוחמים ופצעו נוספים. הכוח - ובו 11 קצינים וחיילים - השיב אש והרג את אחד המחבלים; שמונת האחרים נמלטו לכיוון הרצועה אחרי שלא הצליחו לחטוף את גופת הקצין, וכשהם משאירים אחריהם ציוד רב, לרבות אמצעים לחטיפה (אזיקונים, פלנליות וחומרי הרדמה). בדרכם הם שיגרו טיל לעבר עמדת תצפית ואיסוף קרובה, וכשהגיעו לגדר פרצו אותה ורצו לעומק השטח הפלשתיני.

כמה שעות לאחר מכן שוב הופעלה מנהרה, סמוך לכיסופים. במקרה הזה היה צה"ל ערוך והרג את שני המחבלים שיצאו ממנה. אולם ההערכה היא שמנהרות נוספות, שטרם אותרו בפעילות הקרקעית ברצועה, ישמשו לפיגוע מיידי. מדובר במירוץ נגד השעון בין הצדדים, שבו מנסה צה"ל להגיע אל המנהרות לפני שחמאס יעשה בהן שימוש, או כפי שהגדיר זאת אמש קצין בכיר: "חמאס מזדרז להפעיל את הנכסים שלו לפני שיאבד אותם".

עד כה איבד חמאס 13 מנהרות, שאת חלקן אוחז צה"ל מצד לצד: כוחות השתלטו על פתח הכניסה בצד הפלשתיני, ולישראל ידוע היכן פתח היציאה בצד הישראלי. המנהרות האלה יושמדו והמאמץ הוא להגיע לכל המנהרות ההתקפיות ולהשמידן לפני השלמת המבצע. מאחר שחפירת כל מנהרה כזאת אורכת כשלוש שנים, נטרולן אמור להבטיח לישראל תקופה ארוכה יחסית של שקט מהאיום התת־קרקעי מעזה.

כצפוי, הפעילות נגד המנהרות לא עוברת ללא התנגדות. חמאס הופתע תחילה מעיתוי המבצע הקרקעי ומהיקף הכוחות, אבל אחרי יממה התעשת והחל להילחם. האיום העיקרי על הכוחות הוא של טילי נ"ט (בעיקר מסוג "קורנט", ששימש את חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה), והחשש העיקרי הוא מחטיפת חייל; הכוחות הונחו להתנגד לכך בכל דרך, לרבות במחיר סיכון חייו של החטוף עצמו.

בצה"ל מקווים כי הפעילות הקרקעית גם תוביל לצמצום היקף ירי הרקטות לישראל. בסוף השבוע נרשמה ירידה מסוימת בהיקף השיגורים, אבל קשה עדיין לייחס זאת באופן מובהק לפעילות או לשחיקה בארסנל הרקטי של חמאס. הירידה בולטת במיוחד ברקטות לטווח בינוני - ממוצע של 10-8 אתמול ושלשום לעומת 20-15 רקטות בראשית הלחימה - אולם רק בימים הקרובים יתברר אם מדובר במשמעת שיגורים שנועדה לשמור מלאי רקטות ללחימה ארוכה או בירידה שנובעת מסיבה אחרת.

המבצע בעזה התקיים בסוף השבוע בצל המגעים המדיניים לסיומו. האופציה הקטארית ירדה מהשולחן, והדיון מתמקד בהצעה מצרים, שממשיכה להתעקש כי קודם תיפסק הלחימה ורק אז יחלו הדיונים על התביעות הכלכליות־אזרחיות של חמאס. בג'יהאד האיסלאמי כבר הביעו נכונות עקרונית להיענות להצעה המצרית, ובישראל מזהים התגמשות מסוימת גם של חמאס, בעיקר על רקע ביקורת פנימית גוברת על חאלד משעל, שהוביל את הקו הנוקשה של התנגדות להסכם בשבוע שעבר, ובלחצם של עשרות אלפי תושבי עזה שעזבו את בתיהם באזורי הלחימה מחשש שייפגעו. עד כה נמנו בעזה יותר מ־300 הרוגים, שלגבי כשליש מהם ידוע בוודאות כי הם פעילי טרור, אולם ההערכה היא שהמספר גבוה יותר.

בישראל סבורים כי הלחצים האלה - עם המעורבות הבינלאומית הגוברת (הגעתם של מזכ"ל האו"ם ושרי חוץ לאזור) - יובילו בימים הקרובים לגיבוש הסכם שבו יוגדרו התנאים לרגיעה וליציאת הכוחות הקרקעיים מהרצועה. עד אז ימשיך צה"ל במאמץ הכפול: להגיע להישגים בחזית ולשמור על קו הגנה חזק (לאורך הגבול עם הרצועה ובאמצעות כיפת ברזל), שיסכל את מאמצי חמאס לגבות מחיר כבד בעורף.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר