יומני היקר

יומני היקר שלום.

חם. נורא חם באוגוסט. גם בלילה חם. גדר הבטון שליד הבית שלי שותה במהלך היום את קרני השמש ומפיצה לנו אותן בלילה כמו רדיאטור. שחלילה לא יהיה לנו קר. מאז שהחזרנו את יפו, ובנו את הגדר (שלא הצליחה לעצור את הטילים אבל היתה יופי של פרויקט קיר בשביל בית הספר לאמנויות), אנחנו סובלים מהחום הזה.

אומרים שזה עוד כלום לעומת החום שיהיה כאן אם באמת תיפול הפצצה. אבא שלי אומר שהפצצה האיראנית היא רק אגדה של הימין הקיצוני, שמפיץ אותה כבר עשרים שנה.

אבא שלי גם שונא את ראש הממשלה. הוא אומר שגדעון סער לא רוצה באמת שלום ולכן הוא מסרב לתת להם את העיר חיפה. בינתיים, אומר אבא שלי, העולם סוגר עלינו. ועם כל הצער, פשוט אי אפשר להמשיך לכבוש עם אחר. מה ששלנו, שלנו. אבל השטחים? מה יש לנו לחפש בחיפה או בבאר שבע, שואל אבא שלי. אני באמת לא יודעת מה לענות לו.

בשבת נסענו לראות את הפארק שהקימו ליד ערד. ראינו מיצג על איזה ים קטן שהיה שם פעם והתייבש לו. זה היה ים מלוח שאפשר לצוף בו ולא היו בו דגים בכלל. היה מעניין. בדרך לא היו פקקים, ואפילו במחסום הצבאי ליד בת ים התנועה זרמה. עצרנו לאכול ליד הגדר של אשדוד (שהתחברה לגדר של עזה בגלל כל הבלאגן שהיה בדרום), וגם היא הפיצה חום היסטרי שזה לא ייאמן. אני לא מבינה למה לא בנו את הגדרות האלה מחומרים יותר ידידותיים.

אחותי עברה לגור באילת. הם הקימו שם גרעין חינוכי, אבל לא מהסוג הגזעני. אחותי היא האחרונה שיהיה אכפת לה מנישואי תערובת, בטח לא אחרי שהתחתנה עם לוקאס. בקיצור היא ולוקאס עושים שם איזו תוכנית גמילה לילדים, והם ממש לא מפחדים.

זה הרי לא כמו שהיה פעם, שרק חדר אחד בבית הוא ממוגן. היום, כשכל המבנים באילת ממוגנים, ויש גם מדרכות עם תקרת בטון, אתה יכול ללכת ברחוב וטילים נופלים ולא תרגיש כלום.

פעם זה קרה לי בפתח תקווה. היינו בהפגנה למען גלעד שליט, ונינט שרה, ורק בסוף מישהו אמר שהבומים ששמענו לא היו ממטווח האימונים של הצבא הפלשתיני בבית אריה, אלא קטיושות שנפלו על פתח תקווה. באמא שלי, לא הרגשנו כלום. גם אחותי אומרת שהם לא מרגישים כלום. הכל ממוגן ויש גדרות בכל מקום. רק החום הזה, שנפלט מהבטון, הורג אותם.

היום יבואו אלי יואי וביהי ללמוד למבחן בגיאוגרפיה. יואי ממש מתלהבת מהרבנים החדשים האלה, אלה שאומרים שבעצם כולם יהודים ולא משנה הצבע או המקום שממנו ההורים שלהם הסתננו למדינת ישראל. אני מתה מפחד שהיא לא תחזור בתשובה או משהו.

ביהי היא סתם ילדה מעצבנת (אולי כי אמא שלה נפלה בקרב על הכותל), אבל היא יודעת מעולה את החומר בגיאוגרפיה, וזוכרת את כל השינויים במפה. אני חושבת שאם היינו מחברים את כל החלקים שפעם היו שלנו ועושים מהם ארץ אחת, עדיין היא היתה ארץ די קטנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו